כותרת
מאמרו של מנשה רז "למצֵב את
מועצת העיתונות ככתובת שיש ביכולתה לתרום משמעותית לדימויה (הירוד) של התקשורת בישראל"... ולכן סביר להניח שכל מה שכותב מר רז לאחר מכן נועד לאותה מטרה, שיפור המעמד של העיתונות בישראל, באמצעות מועצת העיתונות.
שופט בית הדין כנציג האיגוד המקצועי של העיתונאים כבר במילים הראשונות שומט לחלוטין מר רז את השטיח מתחת לכפות רגליו בהצהירו כי כשופט בבית הדין לאתיקה הוא רואה עצמו כנציג האיגוד המקצועי של העיתונאים.
ומה יאמר אזרח אשר רוצה להתלונן על מעשה עיתונאי? האם הוא יפקיד את תלונתו בידי האיגוד המקצועי של העיתונאים? האם בתלונות נגד מפא"י אנשי ההסתדרות יהיו השופטים? והרי ביושבו כשופט בבית הדין לאתיקה מחויב השופט, כל שופט, לחוק, ובמקרה של המועצה, לתקנון האתיקה ולא לאיגוד מקצועי כלשהו.
כבר במילים הראשונות של
מאמרו מסביר לנו מר רז מדוע מעמדה של העיתונות כל כך ירוד. הוא ירוד כי כללי האתיקה של העיתונות נתפסים ככפופים בפועל לחוקי האיגוד המקצועי של העיתונאים.
הביקורת כדברי הסתה ודמגוגיה תיאור הביקורת נגד העיתונות כדברי הסתה ודמגוגיה, משרת מטרה הפוכה לגמרי ממטרתו של מר רז, כי הרי בהסתה ודמגוגיה אפשר להאשים את כולם, את הפוליטיקאים, את העיתונאים, את פקידי הממשלה, את האזרחים, אך מי שחפץ להעלות את העגלה החורקת על פסים חדשים, אנא יפשפש טוב טוב במעשיו טרם הוא משליך בוץ על אחרים, או לפחות במקביל.
קמפיין פרסומי איש לא מפקפק בצורך של מועצת העיתונות או כל גוף ציבורי אחר להיות נוכח במדיות החדשות, או במילים אחרת אם אתה לא שם אתה לא קיים. אך ההנחה שקמפיין זול יפתור קמצוץ מהבעיות של עיתונות בישראל היא הנחה משוללת כל יסוד.
מה שלא עולה כסף לא שווה כסף הציבור מוצף בקמפיינים, היו אולי שנים מעטות בהן ניתן היה להרים את הראש מבעד לשפת המים בעלות נמוכה, אך לא עוד, הקמפיינים הזולים הם טיפה בים, ניתן לעשותם על-מנת להשקיט את המצפון, אך לצפות לתוצאות? חבל"ז
טיפול בקנקן ולא בצלופן הבעיה המרכזית של העיתונות בישראל, היא לא בעיה תדמיתית אלא בעיה מהותית של חוסר מקצועיות, חוסר איזון, חוסר הגינות, אינטרסים ומה לא, ואת הנושאים האלה לא יפתור שום קמפיין, אפילו לא קמפיין יקר, ודאי שלא יפתור קמפיין זול.
להעדיף את אסא כשר על ליאור חורב הפניית משאביה המוגבלים של המועצה לקמפיינים זולים, הריהי כלשפוך טיפות של מים על הבית הבוער, כמו פלגין לשטף דם עורקי (להקטנת כאב הראש... בדקות שנותרו...). המועצה לא זקוקה כעת לקמפיינים, לפחות לא בעדיפות הראשונה. היא זקוקה לכוונן מחדש את "עין השופט" מהעין של איגוד מקצועי, לעינו של גוף אוביקטיבי וחסר פניות אשר מתפקידו להציב לעיתונות ספים אתיים מאוד גבוהים במטרה לשקם את העיתונות ובמטרה לשקם את אמון הציבור במועצה ובעיתונות.
והכי חשוב, המועצה אכן עושה את המאמץ הנכון ומשתפרת ואני יכול להעיד מעדות אישית, שמועצת העיתונות לטעמי בשנה שנתיים אחרונות את קשריה עם הציבור באורח נכון יותר, היא קשובה יותר לציבור, פתוחה יותר לביקורת מאשר בעבר, ועליה להמשיך ולהשתפר באותם כיוונים לצורך שיקום האמון של הציבור עם המועצה ועם העיתונות. את רוב המאמצים יש להמשיך ולהשקיע בתוכן ואל לה למועצה להתמקד במעטה הצבעוני החיצוני.
