"נפולת של נמושות" - זהו כינוי הגבאי שהדביק בשעתו, בצדק, ראש ממשלת ישראל,
יצחק רבין, לאותם ישראלים רבים שמצאו לנכון לנטוש את סיר הלחץ הישראלי לטובת סיר הבשר השמן של הדוד סם. מאז זרמו בים מים רבים, עד שיצאה סגנית שר החוץ.
ציפי חוטובלי, בהצהרתה הפארפרזית על "נפולת של נמושות", לפיה רוב יהודי ארה" חיים חיי נוחות על גבה של מדינת ישראל.
אלא שאם לקביעתו של יצחק רבין על הישראלים הנושרים לארה"ב הייתה לפחות הצדקה מוסרית, בהיותה סטירת-לחי מצלצלת למדינת ישראל - הרי שקביעתה של חוטובלי מתפרשת הפעם כסטירת-לחי מצלצלת ליהדות האמריקנית. דבריה משקפים אטימות הרסנית במה שקשור לביטחון-ישראל.
אחרי ככלות הכל יש לזכור שהתמיכה היהודית היא משענת חשובה למדינת ישראל, ובלעדיה ספק גדול אם המדינה הייתה בכלל שורדת. אם אכן ישראל חפצת-חיים - עליה לשמור מכל משמר על יחסים תקינים0 עם מליצי-יושרה בארה"ב
אין זכות ניסיון העבר מלמד בעליל כי היו אלה דווקא האמריקנים שדחקו בממשלותיהם לדורותיהן לעמוד לימין מדינת ישראל. הרי שום גורם אחר לא יצליח לשמר את התמיכה במדינתנו אם היהודים האמריקנים יטו לה עורף.
כך או אחרת, לית מאן דפליג, שישראל היא זו שזקוקה ליהדות האמריקנית, בעוד שזו האחרונה אינה חייבת כלל להרעיף עליה חיבה. עם זאת גם מובן מאליו שלישראל אין שום זכות להטיף מוסר ליהודים האמריקנים, שאינם גרים בה, אינם סרים למרותה, ולא את גם לא מקבלים את הנחות היסוד שלה.
אסור גם לשכוח שיהודי ארה"ב מזדהים, מכל לכל, עם הלאום האמריקני, שהרי בתוך עמם הם יושבים. ומי שבכל זאת מרשה לעצמו להגשים את החלום הציוני, עושה עליה וממלא את חובותיו כאזרח ישראלי - עושה זאת לפנים משורת הדין בלבד, ואת זאת חוטובלי מן הסתם שכחה.