"בית יהודי" הוא תואר מחייב, לא רק סיסמה לצרכי פרסום. ולמרבה הצער, במבחן השמירה על העקרונות היהודים, ההלכה היהודית והמורשת היהודית,
הבית היהודי אינו עומד.
אולי יש מבין הקוראים כאלה הזוכרים כיצד לפני לא מעט שנים לעג הרב
עובדיה יוסף זצ"ל למפלגה חדשה דאז שאמצה לה את השם "הבית היהודי". מה שנראה בעיני רבים כהבטחה גדולה הושם ללעג ולקלס עכל ידי גדול הדור שלעג בפרהסיה למפלגה תוך שהוא מטיח בה ובחבריה - "זה בית של גויים".
מוכרח להתוודות, בשמעי את הדברים כפי שנאמרו מאוד נפגעתי מהם, לא הבנתי על מה ולמה נאמרו וכמובן שהצטערתי על מה שנראה בעיני כלשון הרע, כפילוג כאמירה הרחוקה מן האמת, ועוד מפי גדול בתורה. מאז חלפו שנים. היה סיפק בידי ובידי אחרים לבחון את התנהלות המפלגה הלכה למעשה ולהיווכח אם היא מתנהלת כ"בית יהודי" או שמא שם המפלגה אינו מעיד על זהותה האמתית, על מחויבותה ועל ערכיה.
למרות נטייה פוליטית ימנית ברורה, חתירה לשלמות הארץ, דאגה להתיישבות וחיבה יתרה ללומדי התורה, איני יכול שלא להיזכר בכמה וכמה מקרים בהם לא מלאה מפלגת הבית היהודי אחר הציפיות שהיו לבוחריה מבית כזה - יהודי!
אמנה כמה דוגמאות:
הבית היהודי ישבה בממשלה עת זו שחררה בשלוש פעימות שבעים וששה רוצחים כבדים כ"מחווה" לארכי מחבל מכחיש השואה אבו מאזן. אני יכול להעיד (כמי שהשתתף) שניהלנו כמה פגישות עם רוב חברי הסיעה בכוונה להניעם לפעולה ולמנוע את הפשע. לא הסתייע לנו והמפלגה בלעה את הצפרדע הזה ונכשלה כישלון חרוץ במבחן הערכי היהודי...
אגב, ובאותו עניין, יהודי אחר,
משה פייגלין, התחנן באותם ימים למתי מעט חברי כנסת שיצטרפו בהצבעה נגד תקציב המדינה על-מנת למנוע את שחרור עשרות הרוצחים ערבים. איש לא הרים את הכפפה, כאמור, גם לא מפלגת הבית היהודי אפילו לא אחד מהם!
בעוד הבית היהודי יושב במשלה "הכי ימנית" החריבה ממשלה זו כמה וכמה יישובים בארץ ישראל - עמונה, מיגרון, שכונת האולפנא, ועוד היד נטויה. אין זה מה שמצופה מ"בית יהודי". בשנים בהם הבית היהודי "עם יד על ההגה" הוצאו מאות צווי הרחקה מנהליים ליהודים טובים, רבים מהם בעלי משפחות, אנשי עמל חלוצים וישרי דרך, עם העוול המשווע הזה אסור לבית יהודי לשתף פעולה.
בענייני שבת, בענייני הלכה, בענייני קדושה ובשאר עניינים יהודים לא שמעתי מעולם שהמפלגה מתייעצת עם רבנים או גדולי דור. ה"נראות" של המאפיינים היהודים במפלגה, איך נגדיר זאת... חלשה. פרגמטיזם, פוליטיקה מעשית, הרצון להמשיך ולהשפיע, כל אלה גורמים לראשיה לוותר יותר מדי על ערכים יהודים. אין זה יאה, למשל, ששר חינוך מ"בית יהודי" יעסיק כדוברת סוטה מקהילת הלהט"ב.
ועוד, חברי כנסת מ"בית יהודי" אינם מתראיינים בשבת קודש, כפי שהתברר שעשתה לאחרונה חברת הכנסת שולי מועלם אשר הוסיפה חטא על פשע באומרה ש"המיקרופון הוא של מכון צומת...". חוסר הבנה בסיסי כזה טרם שמעתי, כאילו המיקרופון הוא העיקר.
ודוגמה אחרונה עליה הצבעתי כאן במאמר קודם - חבר בבית היהודי אינו יכול להסכים בשום תנאי לחלוקת ירושלים. ואילו הגברת הנ"ל מועלם, קידמה חוק לפיו ברוב של שמונים ואחד חברי כנסת, רק ברוב כזה, תיתכן מסירת סמכויות בירושלים לגוף זר!! לא כך מצופה מבית יהודי להתנהל, מצטער. וכל ההסברים על שיקולים פרגמטיים, על להשפיע מבפנים, על הטיית ההגה לאט-לאט - כל אלה אינם מועילים.
"בית יהודי" הוא תואר מחייב, לא רק סיסמה לצרכי פרסום. ולמרבה הצער, במבחן השמירה על העקרונות היהודים, ההלכה היהודית והמורשת היהודית - הבית היהודי אינו עומד. ואין באמור כדי לפגוע בכמה יהודים צדיקים שהם חברי הבית. אלא שהמפלגה אינה מתנהלת כ"בית יהודי". מה לעשות....
נשוב לרב עובדיה זצ"ל. גם היום, אינני יכול לחיות בשלום עם הגדרת הבית היהודי כ"בית של גויים". אלא שכיום, בחלוף כמה שנים של התנסות אני יכול בוודאי להבין את רוח המסר אותו ראה גדול הדור לנכון להעביר.
