תושבי עוטף נתב"ג ודאי התאכזבו אחרי שהתבטלה שביתת העובדים בנתב"ג, ביטול שמנע מהם ליהנות מסופשבוע שקט ללא רעש מטוסים ממריאים ונוחתים. התופעה שעובדי חברה רואים עצמם כשומרי קופת מעסיקם הולכת ופושה אצל ציבורי עובדים רבים.
במקרה של נתב"ג המהלך נעשה תוך קריצת עידוד של הנהלתם. במקום לגנות את התנהלות הוועד מצטרפת ההנהלה וטוענת שהיא מתנגדת לכוונת הממשלה לחלק מקצת ממשמני רשות שדות התעופה לרשויות מקומיות סביב נמל התעופה. הנהלת הנמל גורסת, וטועה, שהיא אינה צורכת שרותים מרשויות אלה. מאין הם לוקחים את העובדים אם לא מהרשויות מסביב לה. מי ניזוק מרעש המטוסים? ובכלל כל רשות מקומית נשענת על הארנונה מהסקטור העסקי שבתחומה בעוד ההוצאות נגרמות בעיקר על-ידי תושבי הרשות. ועד הרשות בחוצפתו מתערב בענייני ההנהלה. לכן נאלץ כחלון לשוחח עם הוועד כדי למנוע את השביתה. מעניין בכמה יועלו המשכורות המנופחות של העובדים כדי לפייסם.
בישראל לקחו הוועדים סמכויות ניהול וההנהלות בחדלונן, ויתרו על סמכויותיהן וכך הפכו הוועדים למנהלים. כך הדבר בנמלים בתעשיה האוירית חברת החשמל ודומיהם. שלטון ועדים זה רווח בעיקר בגופים ממשלתיים. אם הגוף צובר מזומנים מכוח היותו, לרוב, מונופול הוועד מחפש כיצד העודפים לא יועברו לממשלה. ממילא אם יהיו הפסדים הממשלה תתכבד לכסותם. חברת החשמל והתעשיה האוירית הן רק שתי דוגמאות לתופעה.
בימים אלה מתנהל משא-ומתן עם עובדי חברת החשמל על תוכנית התיעלות. ברור שיש להקטין את את מספר העובדים, אך הוועד מתמקח עם ההנהלה היכן יחולו הצמצומים.
מפעל הפיס שגם הוא יושב על מטמון לא קטן, מפרסם לאחרונה את פועלו בהקמת מרכזי ספורט ותיאטראות. כמובן שהוא לא חושף נתונים בדבר מספר המתמכרים שנפלו ברשתו. בכלל, מדוע הוא המחליט כיצד הכספים יושקעו?
הגיע הזמן שהממשלה תעשה סדר אצל כל הגופים המתנבאים בעם. זאת המשילות ואין צורך בחקיקה לשם כך. משילות קלוקלת היא למנות מנהלים לא ראויים בתאגידים השונים ולתת להם שהם אדונים לעצמם מאחר שהבעלים במחדלם נוטשים אותם.
