אח"מ במשטרה הוא קבלן לאיסוף ראיות ותו לא

ראש אח"מ במשטרה מוסיף ואומר "....דמיינו תיק רפואי שלכם שנאגרים בו ממצאים וחוות דעת מומחים, וחוות הדעת מוסתרים...." אין הוכחה טובה מכל אלה להבנתי על-מנת להראות לכולנו שהמשטרה לוחמת את מלחמת המעמדות, מיהו המופעל ומיהו המפעיל ומיהו מקבל ההחלטות, ובמלחמה הזאת הולכת המשטרה עד הסוף, אפילו אם היא פועלת בדרכים מקוממות להן לא הוסמכה בחוק. בואו נלך קודם לחוק - חוק סדר הדין הפלילי מסמיך את המשטרה להעביר לפרקליטות את חומרי החקירה ותו לא, ולכן כל חומר אחר בוודאי המלצות העמדה לדין, אסור שיימסר מהמשטרה לתביעה, בין אם מדובר בתביעה המשטרתית ובין אם מדובר בפרקליטות המדינה. בעיני החוק, הגוף החוקר הוא כמו מעבדה רפואית, הוא אוסף את הממצאים, יש לו אומנם יותר חופש ממעבדה רפואית כי הוא לא תחום בגבולות המתווה שהתווה הרופא, והוא יכול ליזום בעצמו כיווני חקירה חדשים, אך אין לו הסמכות לעשות דיאגנוזה רפואית ולהמליץ המלצות רפואיות, ההחלטות הרפואיות בעיקר המלצות על אופן הטיפול במחלה הן על כתפי הרופאים וכתפי הרופאים בלבד, לאור הממצאים של המעבדות והמכונים. ואולי המצב הזה אינו נכון, ואולי צריך לתקן את המצב, אולי אפשר לבטל בכלל את הפרקליטות וכל התיקים יוגשו לבית המשפט ישירות על-ידי החוקרים, אבל לשם כך צריך לשנות את החוק, וכל עוד לא שונה החוק, המשטרה היא אך ורק קבלנית של איסוף ראיות, אך ורק ספקית של חומרי גלם חקירתיים. וכאשר נוצר למשטרה אינטרס לשנות את החוק, יש לה הכלים להשפיע על קובעי המדיניות ועל הציבור, משרד הייעוץ התדמיתי ששכרה המשטרה מכספי משלם המיסים מתאר עצמו באתר האינטרנט שלו: "....Standing at the center of Israeli decision-making circles, having the power to influence and shape agendas, is a weighty duty...." ובתרגום חופשי לעברית: "... עמידה במרכז מעגלי קבלת ההחלטות בישראל, עם הכוח הכוח להשפיע על סדר היום, היא חובה כבדה..." כך שקשה מאוד להבין מה מונע מהמשטרה לפעול באינטנסיביות לשינוי החוק על-מנת שיתאים הרבה יותר למציאות (לטעמה) של אכיפת החוק בישראל, ובינתיים עד אשר היא משפיעה על שינוי החוק, מחויבת המשטרה לפעול על-פי סמכותה בחוק ותו לא. לזאת ייקרא לטעמי "טובל ושרץ בידו", וספק גדול בעיני אם שיטות פעולה אלה משפרות את שלטון החוק. שמא השפעתן הפוכה לגמרי.