כמה שרע להם! הילדים שנולדו לחונטות הנכונות, למשפחות הנכונות, בשכונות הנכונות, ילדי השמנת כפויי הטובה מרוטשילד, שנהנים מכול מנעמי הארץ, אנשי הרוח מטעם עצמם, יושבי קרנות שמספרים לעצמם כמה רומניה של צ'אוצ'סקו הייתה טובה יותר, אפילו בגטו ורשה החיים היו דבש בהשוואה לחיים שלהם כאן, שלא לדבר על ברלין, ברצלונה, אמסטרדם. הם לא יכולים יותר לחיות ברע הזה, אשף, חמס, דאעש, bds, הכל יותר טוב מראש הממשלה, שכבר הפכו למענו כל אבן בעולם, ולא מצאו נגדו כלום. איש שנפגש עם
האיחוד האירופי ורק נושא נאומים מגעילים שירושלים בירת ישראל! כשנבחר החבר האמריקני שלו לנשיאות, ידעו כבר ששום דבר טוב לא יצא מזה... איפה, איפה אובמה שנתן לביבי בפרצוף עם הנעליים שלו, והבבונים האלה מהליכוד אומרים כרגיל שטויות, כמו נס גדול קרה פה.
ומולם אנחנו צעדנו עם דגלים: "פלשתין תשוחרר מן הים עד הנהר", "לא נמית ולא נמות בשירות הציונות", "ישראל מדינה שטנית שצריכה להיעלם", "משטר גזע = שחיתות", וכולם איתנו! מי? מי לא? ה"קרן החדשה לישראל", "מוסלמים בריטים למען דמוקרטיה חילונית", "קול אחר" האמריקני, "מהפך" ממפלגת העבודה, "עומדים ביחד" אנחנו ואחינו הערבים, "דרכנו" "מולד", ועוד המון עמותות, ועדיין לא דברנו על התרומות שאנחנו מקבלים ונועדו להעיף את ישראל למטה! אנחנו האוונגרד החדש! נעשה פה פוטש לאורך ולרוחב המדינה, אנחנו עכשיו באקסטזה פסיכוטית, להפיל את השלטון!
דור שלם של אליטות שהשחיתו את ילדיהם לדעת. בנים של פרופסורים למדעי החרטה, שאימא שלהם מקבלת כסף מזכויות השהיד, שסבתא שלהם כותבת את הבגצ"ים, והם מקבלים את כל הג'ובים הנחשקים במכוני מחקר, בדירקטוריונים, באקדמיה, פרסים שמעניקים זה לזה, פעם יושבים בועדות, ופעם מקבלים, שבעים ומפונקים, וקשה, קשה להם, והם מייללים, והם משפריצים ארס ורוש.
כבר הבנו שהם אינם לאומיים. וזה דבר שכול פסיכיאטר צריך לבדוק. כי לאומיות היא אינסטינקט בסיסי הטמון בצופן הגנטי של הפרט. האפשר שצרפתי, בריטי או בולגרי, יפקפקו בעצם זכותם על ארצם? על קורותיה? על הזהות הצרפתית, בריטית או בולגרית? ספק אם קיימת דוגמה טובה יותר מן הביטוי "ציונות". כי מה היא ציונות אחרי ככלות הכל אם לא לאומיותו של העם היהודי. היא ה"בולגריות" של תושב סופיה או ה"צרפתיות" של הפריזאי המצוי. האם מישהו שמע על צרפתיות, או אידיאולוגיה צרפתית, או פוסט צרפתיות? כאשר אומרים אנטי צרפתי, זו הגדרה מקבילה לאויב או בוגד.
קיום לאומי הלאומיות - אותו אינסטינקט בסיסי הטבוע בדמו של האיכר האירי, הפועל האיטלקי והחנווני בסלניקי, היא מטבע עובר לסוחר במדינת היהודים. ניתן לבקר את שיטת המשטר של הפאשיזם האיטלקי או הקומוניזם הסובייטי, אך האם מישהו יתכחש ללאומיותה, קרי: לקיומה הפיסי, של איטליה או רוסיה? למותר לציין שאין תופעה בלתי מוסרית יותר מן הנאציזם הגרמני, אולם אפילו במקרה זה איש לא יעלה על הדעת לבטל את זכותם של הגרמנים לקיום לאומי. רק לאומיותו של העם היהודי היא כלי ניגוח בידי כל זב ומצורע ובראשם המהרסים מבית, הפוסלים את ערכי ה"ציונות" בשם ערכי ה"מוסר".
מדינת ישראל היא תופעה של אחדות ניגודים דיאלקטית. מזה, המקום המסוכן ביותר לחיי האדם היהודי בה מצאו את מותם מאז הקמתה יותר יהודים מאשר בכול רחבי תבל גם יחד, ומזה, ניסיון הרואי להעניק לאדם היהודי ביטחון.
סיכויי הישרדותו של העם בציון מותנים בעמידה מול מבקשי נפשה, ויש להודות שבשנת השבעים הסיכום מעורר התפעלות. בידי ישראל עלה להביס את אויביה בשדה הקרב, להקים לתחייה את השפה העברית, להרחיב את גבולותיה, להגדיל את אוכלוסייתה בקצב חסר תקדים, להימנות עם המדינות המפותחות בתבל. ומול אלה ניצבת ישראל מול ארבעה מוקדי סיכון - אירן גרעינית המצהירה שיש למחוק את האויב הציוני, הקצנת האיום המוסלמי, מדינה פלשתינית המשתרעת בפאתי גוש-דן על אדמת ארץ ישראל ההיסטורית, והשמאל הרדיקלי בישראל, המוחזק בידי מבקשי נפשה של ישראל, ועושה הכל כדי להחריבה.
השנאה העצמית היהודית מגביהה עצמה במדרגות נחשוניות בעוותה את המציאות והעובדות הפשוטות על-ידי סילוף ההקשר - ההיסטורי, הפוליטי, הכלכלי, הפסיכולוגי או המוסרי - לנשוא הכפשתה. על-פי הרדיקל השמאלי, הציונות היא בגידה משום שזו מסתלקת מן הבשורה האוניברסאלית של המסר הכלל אנושי של אחוות האדם באשר הוא, של מוקד תרבות המערב, ותחת זאת מתכנסת בתוך ישות לאומית. וכבר זכתה ישראל ב"תארים" רבים מהם: מחרחרת מלחמה, אכזרית, מושחתת, מיליטריסטית, דמונית, פנאטית, ברברית, פאשיסטית, גזענית ונאצית... תכונות אלו לשיטתם דנות את ישראל לאבדון, והחבורות של העמותות הגם שמנסים להסתיר את המגמה הראשית שבשורש משנתם, מחייבות לומר, כי המסקנה המתבקשת מתמיכתם האבסולוטית בטרור הערבי, ומיחסם כלפי מדינת ישראל, הוא שכליון המדינה רצוי מאוד בעיניהם.
אין זאת כי זיקה עמוקה קיימת בין תבוסתנות מדינית לבין תופעת השנאה העצמית ביהדות.
