אלפי עובדי טבע הולכים הביתה. אלפי אנשים שנפגעו מהשיטה הקפיטליסטית שאימצנו לנו, הפסיקו ליהנות מה"אמריקה" שלהם. הם מבינים שהשיטה שלנו לא מגנה על העובד, אלא מפקירה אותו לכוחות השוק התחרותיים האכזריים. אין בשיטה שלנו עזרה אמתית למי שרוצה פשוט לעבוד. אם אינו יודע לדחוף את עצמו, לשים עצמו לפני האחרים – הוא עתיד להישאר מובטל. גם אם הוא כשרוני, עדיין זה לא מבטיח כלום. הסיכוי של אנשים פחות טובים ומתאימים לעבודה. מנגד, לצערי, השיטה הקומוניסטית, נכשלה ולא בגלל שהייתה רעיון רע.
כיצד הפכו הכוונות הטובות של הקומוניסטים למגר את שלטונם האבסולוטי של
בעלי ההון, שרווח אז בכל המדינות הנאורות, לרעה חולה המזוהה עם עריצות ודיקטטורה?
שהרי מה שקדם לקומוניסטים ולתנועות הפועלים שהתפשטו בכל רחבי העולם, היה שלטון מעוות ופסול מאין כמוהו. בעלי ההון נהנו על חשבון הפועלים, גם ממנעמי החיים וגם ממעמד של כבוד והדר בחברה. הפועלים נחשבו למוקצים מחמת מיאוס.
החברה הייתה מעוותת בצורה שלא תאמן: בעלי ההון התרחקו מעבודה כמו מאש וראו בה דבר מבזה את עושהו. המושג "אין עבודה המביישת את העובד" היה אז בבחינת בדיחה גרועה. מעמד הפועלים היה בעצם מעמד העבדים. הם היו נטולי כל סיכוי להגיע לעושר, או לחיים נוחים.
טרור והפחדה התורה של קרל מרקס, ופועלו של לנין, היו דברים מופתיים, ממש כמו מעשי נסים של המשיח. הצדק הופיע פתאום. אבל אז... הכל התמוטט. סטלין הנהיג את משטרו הרצחני והדיקטטורה הקומוניסטית של טרור והפחדה, התפשטה בכל המדינות, כאשר רוסיה מנצחת ומשגיחה על התופעה. רוסיה דאגה שהקומוניזם לא יקבל את הכיוון הגואל, המיטיב עם העם, אלא יתנהל בצורה של טרור, הפחדה ורוע לב.
הנה כך הפך רעיון כביר של הקומוניסטים, פשוט ונחוץ כל כך, לכישלון כביר! לאסון מחריד. איך שאומרים: הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. הכוונות הטובות, הביאו עלינו את סטאלין הארור!
הקומוניסטים הצליחו להחדיר תורה שלמה, צודקת ונכונה, לתודעת ההמונים. הבעיה שעל התורה הזאת השתלטו גורמים ריאקציוניסטים, קיצוניים, בעלי כוונות זדון! במקום אנשים אידיאליסטים, השתלטו על התנועה אנשים פשוטים, חסרי השכלה, חסרי תוכן. נוצר פה המצב: עבד כי ימשול! כלומר אנשים שלא ראויים להנהיג, הפכו בבת אחת למנהיגים ונושאי הדגל של התנועה הקומוניסטית!
אפשר לתלות חלק מהכישלון של הקומוניזם, בכך שאומץ על-ידי מדינות נחשלות ביותר, שלא מסוגלות להתרומם הלכה למעשה לרמה המוסרית שעומדת מאחורי הרעיון הקומוניסטי. ההמונים בחרו בדרך הקלה, וראו בקומוניזם פתח למהפכה ובדיוק כמו המהפכה הצרפתית, הדבר הפך לאסון לאומי.
בספר "ההיסטוריה של המחר" נטען שאף פעם אי-אפשר לחזות את העתיד שההיסטוריה יכולה להתפתח בו. את ההיסטוריה אפשר לנתח רק בדיעבד, אחרי שהיא כבר אירעה. לפי דעתי זה בגלל שהאנשים לא מסוגלים לשפוט נכון את מצבם ובדיעבד, בעתיד, יסתבר שמה שחשבו כנכון היה מחשבה מוטעית, תפיסה לא נכונה של המציאות. האנשים נוטים לחשוב בצורה א-רציונלית מתוך תפיסות עולם ודעות קדומות.
