ערב אישורם בכנסת של חוק התחשבות במסורת ישראל בעת מתן היתרי עבודה ביום המנוחה ושל חוק המרכולים שיידון השבוע בוועדת הפנים, מפרסמת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, סקר ולפיו "72% מהציבור מתנגדים לתכתיבי המפלגות החרדיות ותומכים בהתרת עבודה בשבת. 95% מהחילונים ורוב גדול של מצביעי מפלגות הקואליציה הלא חרדיות בעד".
אחד הדברים ה"מגניבים" בסקרים הוא היכולת ללהטט בדעת הקהל ולהציג רוב מובהק לנושאים שלרוב נמצאים בקונצנזוס, וזאת באמצעות תפירת המידות למידותיו של השואל, במקרה דנן - ארגונים חילוניים ליברליים.
הסקר שהציגה חדו"ש בהודעה לתקשורת ככזה הקשור לשני החוקים, קשר מקרי בהחלט למה שתכריע הכנסת. כדי להציג את מיצג השווא הזה נקטה חדו"ש בכמה טקטיקות:
ראשית, מדגם לא מייצג. שיעור הנסקרים החילונים והמסורתיים בסקר כמו גם שיעור הנסקרים יוצאי מדינות חבר העמים.
שנית, התשובות נוסחו בצורה המשייכת אותן למחנה. כלומר, אם ענית תשובה מסוימת מיד תשויך למחנה אחד עם החרדים ("המפלגות החרדיות צודקות ולכן"), שיש בציבור החשים אנטגוניזם כלפי ציבור זה ולכן מעדיפים להשיב בניגוד לעמדתם האמיתית ויותר כמו עמדתם המחנאית. מנגד, בעת הצגת התשובה החילונית נשמט כל זכר למחנאות כזו או אחרת.
שלישית, התשובות נוסחו בצורה קיצונית לכאן ולכאן שאינה מאפשרת תשובות ביניים. כך למשל, הוצגה העמדה התומכת בחוקים האמורים ככזו הגורסת שאין לאפשר חילול שבת אלא במקרים של פיקוח נפש. אולם מי שיעיין בחוקים שהובאו לכנסת יווכח כי אין כזו דרישה באף אחד מן החוקים ומדובר בהטעיה מכוונת.
רביעית, התשובות הוכנו כעסקת חבילה. הן כורכות יחד את התחבורה, את המסחר ואת התחזוקה, למרות שחלקן כאמור אינן קשורות לחוקים ולמרות שייתכן שתתמוך בסוג מסוים של פעילות אך תתנגד לאחר.
מנגד, התשובה ה"חילונית" עטופה בכל מיני מילים שמהלכות קסם על קוראיהן, דוגמת "פעילות מגוונת", "יצירה של איזון", "שמירת העיקרון של יום מנוחה שבועי" ו"הגנה על זכויותיהם של שומרי שבת".
כדי לערוך סקר נקי ונטול הטיות, היה על חדו"ש להציג את העמדות כהווייתן, לא לערבב בין נושאים, להשתמש בשאלות אוביקטיביות ולהניח את הדברים על השולחן.
חדו"ש אינה עושה זאת, מסיבה ברורה - כל ייעודה הוא לקדם סדר-יום חברתי מסוים מאוד ולכן השאלות כמו גם התשובות מנוסחות באופן מסוים מאוד כדי להשיג תוצאה מסוימת. חדו"ש ותיקה בתחום ובמלאכת מחשבת טווה אחת לכמה חודשים סקרים המוכיחים עד כמה דעת הקהל איתה לכאורה.
הטענה אינה כלפי חדו"ש אלא כלפי כלי תקשורת, שלוקחים את סקריה של העמותה כאילו היו תורה למשה מסיני. הם עונים "קדוש קדוש" אחר ממצאי הסקרים, ויש רבים כאלו, בלי לרדת לעומקם של דברים. וכך במקום להציג בפני קוראיהם את הסקרים בצורה ביקורתית הם מגישים להם כותרות שהקשר בינן לדעת הקהל הוא כמו הקשר של אותם עיתונאים לעיתונות.
