העוינות של נשיא טורקיה
ארדואן לישראל מעוררת לעיתים תמיהה. יש לזכור שכשמפלגתו עלתה לשלטון בבחירות דמוקרטיות ב-2002, היחסים הטובים עם ישראל נמשכו מספר שנים וארדואן ביקר בארץ ב-2005. ממשלתו רכשה נשק מישראל, וקיימה תמרונים צבאיים משותפים. תחת ארדואן, טורקיה ניסתה לתווך בין ישראל לסוריה, וגילתה עניין בשיתוף פעולה ישראלי בהפעלת מיזמים לטובת הפלשתינים. היחסים הכלכליים כיום בין שתי המדינות פורחים, וחברת התעופה הטורקית מקיימת כעשר טיסות יומיות מהארץ לאיסטנבול.
הסיבות לשינוי נעוצות באישיותו של המנהיג ובשינויי הסביבה האסטרטגית של טורקיה. ארדואן רכש לעצמו מעמד ועוצמה פוליטית לא מעורערת במדינתו, והוא פועל לממש את העדפותיו האישיות במדיניות הפנים והחוץ ללא מורא.
הרקע העמוק ליחסו למדינת היהודים הוא דעותיו השליליות על יהודים. לארדואן היו בעבר התבטאויות אנטישמיות, הנובעות מהחינוך האיסלאמיסטי שקיבל ומהאווירה האנטי-יהודית השוררת בחוגים האיסלאמיסטיים בטורקיה. רובם מאמינים שאבי האומה הטורקית המודרנית החילונית, מוסטפה קמאל (אתא תורכּ), היה יהודי בסתר (מצאצאי המאמינים בשבתאי צבי המכונים דוּנאמֶה). הם רואים ביהודים את הסוכן המרכזי בתהליך החילון של טורקיה - תהליך שלדעתם הרסני. לפיכך, היהודים הם אויב מר המחבל בנפשה המוסלמית של האומה הטורקית. כפוליטיקאי ממולח, ארדואן מודע לכך שעמדותיו האנטישמיות זוכות לאהדה המתורגמת לקולות בקלפי. סקרי דעת קהל מהעשור הקודם מורים שכמחצית מהטורקים אינם רוצים שכן יהודי וחושבים שהיהודים אינם נאמנים למדינה. עמדות אנטישמיות אינן נחשבות עוד כלא תקינות פוליטית.
פרופיל היחסים סיבה חשובה נוספת ליחסים העכורים היא השאיפה הטורקית להשיג השפעה במזרח התיכון ובעולם המוסלמי. במאה ה-21 התנתקה מדיניות החוץ הטורקית מהתפיסה הקמאליסטית שראתה בקשרים עם מדינות המזה"ת מעמסה תרבותית ופוליטית, וכיום טורקיה יונקת יותר מהמורשת האימפריאלית העות'מאנית. תחת ארדואן יש לזהות המוסלמית השפעה גדולה על מדיניות החוץ. הרצון להשיג מנהיגות במזה"ת ובעולם המוסלמי חייב הורדת פרופיל היחסים עם ישראל.
במקביל, טורקיה מתרחקת מהמערב ומארה"ב בפרט. עם נפילת בריה"מ נעלם הצורך האסטרטגי בחברות בברית נאטו, במיוחד על-רקע ההתנגדות לצירוף טורקיה לאיחוד האירופי. צמצום הנוכחות האמריקנית במזה"ת, שהחל בתקופת אובמה ונמשך בתקופת טראמפ, והיחלשות
האיחוד האירופי, חיזקו את המגמה הטורקית לחרוג מהמערב במדיניות כלפי ישראל.
עם זאת, טורקיה מקיימת קשרים דיפלומטיים עם ישראל ונהנית מיחסים כלכליים טובים עימה. לישראל עניין רב ביחסים עם מדינה מוסלמית חשובה כטורקיה. אין להבליג על התקפות מצד ארדואן, אך תגובות ישראל צריכות להבחין בין המדינה והחברה הטורקית לבין המנהיג הבעייתי והפופולרי.
המאבק על זהות המדינה הטורקית לא תם. רק כמחצית מהטורקים מצביעים עבור ארדואן. במזה"ת מעטות המדינות המסוגלות להתנגד לאירן. טורקיה ואירן יריבות היסטוריות והמתח ביניהן נובע גם מהשסע הסוני-שיעי. טורקיה משתפת כיום פעולה עם אירן, בעיקר בשל חששות שתי המדינות מהלאומיות הכורדית ובשל הצביון המוסלמי של מדיניות החוץ שלהן. ייתכן שבעתיד טורקיה תחליט להתנגד להתפשטות אירן ואז תשפר יחסיה עם ישראל. המציאות הבינלאומית נזילה ועל ישראל לשמור את כל האופציות.
[
מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים].
