תביעה בגין
רשלנות רפואית הינה אחת התביעות הנפוצות ביותר בישראל. רופא שאינו זהיר ואינו פועל בסבירות, יכול ויימצא אחראי ויחויב בפיצוי. תביעות בגין רשלנות רפואית משפיעות באופן חיובי על מקצוע הרפואה, תורמות להעלאת הרמה, תוך הקפדה על כללים מקצועיים ואחרים, וכמובן יש בהן כדי להעניק פיצוי לניזוק.
איספו את כל המסמכים הרלוונטיים לתביעה על התובע לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים לתביעתו, וזאת כבר בשלב המקדמי, וכמובן בטרם הגשת התביעה. מדובר בכל התיק הרפואי, ולא רק בסיכומי מחלה ובסיכומי ניתוח. את החומר הרפואי ניתן להעתיק בארכיונים של המוסדות בהם טופל הניזוק (תיק קופת חולים, תיק מיון, תיק אשפוז, תיק מרפאות חוץ, מכון רנטגן, מרפאת צה"ל וכן הלאה). הוצאות ההעתקה האמורות הינן סמליות יחסית.
מעבר למסמכים רפואיים, יש לאסוף חשבוניות בגין הוצאות שנגרמו לתובע - כדוגמת הוצאות בדיקות וטיפולים ששולמו על-ידי הניזוק, הוצאות נסיעות, חניה, לינה, עזרה בשכר וכל מסמך אחר שיכול לשמש ראיה לתביעה או לנזק. תיעוד המקרה עצמו ותיעוד תוצאותיו: תיעוד המקרה הרשלני עצמו - נחוץ ביותר. כך למשל - שמות הרופאים המטפלים, אופן בדיקתם את החולה, התשובות שניתנו על ידם, ההחלטות שהתקבלו ומתי התקבלו, הסברים שניתנו על ידם "בזמן אמת" ועוד.
בנוסף, חשוב לתעד את תוצאות הרשלנות הרפואית בצילומים ובהסרטות, כדי שהדבר ישמש ראיה לנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות, או ימחיש אותו. יש לתעד באופן מתמשך כל שינוי. כך למשל, במקרה בו תבעה צעירה את הרופא שביצע בה ניתוח להקטנת חזה באופן רשלני, שהותיר את החזה מצולק וא-סימטרי. התיעוד מסייע להנציח את מצב האיבר המצולק, וגם את השינויים שחלו בו במרוצת הזמן. התיעוד לא רק המחיש את טענותיה של התובעת, אלא אף שימש את המומחים הרפואיים שהתבקשו לחוות דעתם על המקרה והיווה ראיה נוספת לנזקיה.
בידקו האם אכן מדובר ברשלנות רפואית: בדיקה מקדמית זו עשויה "לחסוך" דרך מפותלת, שנים של התדיינויות, וכמובן הוצאות כבירות.
כאשר אדם חפץ לתבוע בגין רשלנות רפואית, עליו לוודא תחילה, כי אכן מדובר ב"רשלנות רפואית". יש לקבל הן ייעוץ רפואי מקדים והן ייעוץ משפטי מקדים, שתכליתם שקילת סיכויי התביעה והחלטה האם להגישה. יש לזכור, שלא כל טעות מהווה רשלנות רפואית. נדרש להוכיח, שהרופא לא עמד במבחן ה"רופא הסביר", לא פעל על-פי הנורמות המקובלות בעולם הרפואי ובמיומנות הנדרשת ממנו על-פי הידע המקצועי בנושא ועל-פי כללי הזהירות המצופים ממנו כרופא נבון וסביר. כל מקרה לנסיבותיו.
בנוסף להוכחת רשלנות יש להוכיח, שלמטופל נגרם נזק בעקבות הניתוח, ושהנזק נגרם כתוצאה מאותה רשלנות. באחד המקרים בהם טיפל משרדנו נגרמה נכות לאישה, אם לחמישה ילדים, לאחר שילדה את בנה החמישי. הוכח, כי הנכות נגרמה בשל התמהמהות בבדיקה נחוצה אשר יכולה הייתה לאבחן נכון את מצבה ולאפשר לה לקבל טיפול מציל.
לרשלנות פנים רבות: הרשלנות יכול ותתקיים בכל אחד מהשלבים. מעבר לרשלנות בשלב האבחון והטיפול יש לבדוק האם קויימה חובת הגילוי. כך למשל, אם המטופל מוכיח, כי לא ניתן לו הסבר מלא על הניתוח, תקופת ההחלמה, סיכויי ההצלחה, סיכונים ותופעות לוואי, וכן על אפשרויות טיפול חלופיות. אם המטופל לא קיבל את מכלול המידע ויוכיח כי אם היה מקבלו היה בוחר שלא לעשותו - עשויה לצמוח עילת תביעה. על הרופא מוטלת "חובת גילוי" - החובה להסביר למטופל על הטיפול, סיכוייו וסיכוניו. יודגש, שהחובה איננה מוטלת על המטופל לשאול ולחקור את הרופא, אלא מוטלת על הרופא לספק את ההסברים הדרושים.
בחרו בקפידה את המומחה הרפואי מטעמכם חוות דעת רפואית מוגשת יחד עם הגשת תביעת הרשלנות הרפואית, ותפקידה לתמוך בטענות הרפואיות. חוות הדעת הרפואית היא הבסיס לכל התביעה. לכן חשוב להשקיע בבחירת מומחה רפואי - לא רק בתחום המומחיות הנכון, אלא גם בעל הידע והניסיון הרב. הניסיון הנדרש אינו רק ניסיון רפואי, אלא אף ניסיון בהופעות בבתי משפט, עמידה בחקירות נגדיות ויכולת ורבלית מוכחת.
רצוי לבחור מומחה שחוות הדעת שנתן כבר עמדו במבחן שיפוטי ושהוא יסודי ומדייק בפרטים. רצוי גם לבחון את קורות החיים של המומחה ולראות שאינו מצוי בניגוד עניינים עם הנתבע. יש לשים לב, שתפקידו של המומחה הרפואי אינו מסתכם בכתיבת חוות דעת, אלא אף ב"הגנה" עליה בעומדו לחקירה נגדית, וכן בסיוע בהכנת חקירה נגדית למומחי הצד שכנגד. בדקו האם עליכם להיעזר במומחים רפואים ביותר מתחום אחד:
פעמים רבות יידרש תובע להיעזר ביותר ממומחה רפואי אחד מטעמו, בהתאם לסוגי הפגיעה והנזק השונים שנגרמו לו. כך למשל, מומחה אורטופדי ומומחה לבבי. בנוסף, במקרים רבים תידרש חוות דעת של מומחה תעסוקתי ו/או שיקומי, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של התובע.
בחרו את הנתבע המתאים: ברשלנות רפואית לעתים מעורבים מספר רופאים ומוסדות. יש צורך לשים את האצבע בדיוק על הגורם הרשלן. אחרת, עלול התובע למצוא עצמו משחית זמן יקר והוצאות רבות בתביעת הגורם "הלא נכון".
קחו בחשבון את העלויות הצפויות: העלויות ה"כבדות" הן עלויות המומחים, הנדרשים לצורך הוכחת התביעה. יש לזכור, שבמרבית המקרים, לאחר הגשת חוות דעת מומחים מטעם שני הצדדים, ימנה בית משפט מומחה אוביקטיבי מטעמו. אם ימונה מומחה מטעם בית משפט - יתווספו גם הוצאותיו להוצאות הצדדים (בדרך כלל בחלקים שווים ביניהם). עם הגשת התביעה יש ליטול בחשבון את הוצאות אגרת בית המשפט, וכן מומלץ לייחד סכום מוערך להוצאות משפטיות שוטפות, כדוגמת תמלול הקלטות הדיונים במקרים מסוימים.
לשלל ההוצאות מצטרפות שכר טירחת עורכי דין, כפי שיסוכם עם עורך הדין.
שקול ברצינות פשרה לאחר הערכה מקדימה של העלויות הצפויות, כדאי להשוות את סכום ההוצאות הצפויות עם סכום הפיצוי אותו מקווים לקבל, בהנחה שהתובע יוכיח את כל רכיבי תביעתו. ייתכן שהשוואה תלמד, שנקיטת ההליך אינה משתלמת. יש תיקים שלא כדאי לנהל אותם אלא עדיף להתפשר - בדרך כלל עם חברת הביטוח הרלוונטית. בחירת עו"ד אפילו לפני השלב הראשון: כידוע, על-מנת למקסם את הסיכוי לזכות בתביעה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי על-ידי עו"ד העוסק בתחום תביעות רשלנות רפואית, ובעל ניסיון נרחב בתחום זה. אולם עיתוי בחירת עוה"ד צריך להיות עוד בשלב הראשוני, ובוודאי לפני פניה למומחה רפואי מטעם התובע הפוטנציאלי.