אילו רק

את השיר מאמר הזה כבר פרסמתי בעבר כאן באתר, אך ביצעתי לו מעט עריכה וצרפתי לו בית חדש כדי להתאמו לעידן הנשיא דונלד טראמפ. כידוע, אחינו יהונתן שוחרר לאחר ריצוי עונשו המלא, מבלי לקבל אפילו דקת חנינה אחת, אך החופש שניתן לו איננו מלא. חלה עליו הגבלת תנועה, הוא נדרש לאזיק אלקטרוני ומחשבו הפרטי עובר ניטור תמידי, אסור לו ליצור קשר עם התקשורת והוא נדרש למעצר בית לילי. יש לציין שכל פשעו מסתכם בהעברת מידע ביטחוני חשוב ומציל חיים למדינה ידידותית, מבלי שהדבר פגע בביטחונם של האמריקנים, כך שהוא למעשה חשף את הבגידה שלהם דווקא, בהסתרת המידע החיוני מאיתנו (מה שכנראה לא היה עובר את אישורו של טראמפ, לו היה מכהן בזמנו כנשיא). יש לציין בנוסף כי מרגלים מסוכנים פי כמה כבר שוחררו ע"י האמריקנים מזמן.

אילו רק

אילו רק במהלך הטקס בבית הלבן לפני לחיצת ידו של ערפאת השקרן בעיצומו של האירוע המשודר בכל המדינות כשפניו של רבין במסך ממוקדות בהפתעה הוא היה יוצא בהכרזה: "בלי פולארד ..... אין חתימה" !!!!! האם קלינטון היה מוותר על המסיבה? ההסכמים היו מעט נדחים וקלינטון היה מפעיל מכבש לחצים אך להצגת השלום היינו שבים רק כשייסורי פולארד היו מסתיימים. ריבונו של עולם !! כמה סבל היה אז נחסך. אופס, לא נורא. מותר לטעות קצת. רבין שכח, ולפרס כנראה בכלל לא אכפת את מאמצי השחרור עוד ניתן לתזמן בהזדמנות השנייה לצד המלך חוסיין בעת החתימה על השלום עם ירדן. אילו רק בטקס השלום עם ירדן בזמן שלבבות ההמון פסקו מפעימתם שהרי זה רגע היסטורי וכעס שתם היה מנהיגנו צועק כבמאי: "עצרו, חדלו, קאט !!! .... קודם את פולארד ועל שאר הסצנה נשוב עוד מעט". האם קלינטון היה מוותר על ההצגה של העיר בגלל סירוב מטופש לוותר על אסיר? הוי ....... כמה סבל היה אז נחסך אילו רק כשהתבקשנו לבצע ויתורים כואבים ורגע לפני הנסיגות שהביאו עלינו יותר איומים היו מכנסים מסיבת עיתונאים ואת פולארד אחינו בתוקף דורשים ולפחות לאחר חורבן גוש-קטיף לנשיא בוש, מוסר, שרון היה אז מטיף בעוד בתי הכנסת עלו בלהבות ולנו ירדו כמויות של דמעות איך יכלו אז את אחינו לנטוש ולוותר על ההזדמנות את פולארד לדרוש? וכשלחצו עלינו לשחרר מחבלים או כשעשינו זאת מתוך מחווה של טיפשים מדוע אז את ההזדמנות לא ניצלו ואת הקושיה הבאה מעולם לא הפנו: "איך אתם דורשים את שחרור הרוצחים בעוד את חיי אחינו (הנקיות מדם) אתם ממררים"? ריבונו של עולם !! כמה סבל היה אז נחסך. והאם נתניהו עמד במבחן לפני שהקריא את נאום בר - אילן? "שתי מדינות לשני עמים" כבר הוכרז ורק אצל פולארד כלום אינו זז. אילו רק בטקס קבלת מדליית החרות מידי אובמה שעם נשיאנו, קשרי ידידות היה פרס מנצל מיד הזדמנות אל המצלמה להסתכל ולדרוש התחייבות ולטעון כי אומנם פולארד בגד במפקדיו והעם האמריקני נעשה מאוכזב אך למנוע מאתנו מידע ביטחוני האם זה מעשה יותר ידידותי? עם ישראל מרגיש קצת דחוי מאוים באטום ומחוסר בגיבוי ובשר מבשרו אצלכם עוד שבוי אך גם פרס ויתר על המהלך הרצוי שהיה מאפשר לפולארד סיכוי. ועכשיו....... כשעידן טראמפ מצוי בעיצומו תירוצים לא ניתן יותר עוד למצוא רובשקין שוחרר בצו נשיאותי ע"י הנשיא הכי ידידותי ומדוע מפולארד ירצה להתעלם? האם על אמריקה הוא באמת מאיים? לאור כל השאלות המועלות כאן בשיר, ברור כי לא האמריקנים מעוניינים בהגבלתו של יהונתן, אלא בכירים ישראלים דורשים זאת דווקא. בכל אופן, מדובר בדעתי האישית בלבד, וכמוני חושבים גם רבים אחרים. מי עוד מאוים על-ידי פולארד וחושש ששחרורו יחשוף פרטים על הפקרתו? מי בנה על מותו בכלאו ועכשיו דורש את הגבלתו בדרכים אחרות?