X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
עמי דור-און פובליציסט
הגיעה השעה שעובדי הארץ ייאבקו על קיומם לפני שיהיה מאוחר מדי. עיתונאי הארץ שבלעדיהם עיתון אינו יכול להתקיים חייבים להתחיל לקיים פגישות עם השותפים של עמוס שוקן ובני משפחתו כדי להפעיל מנופי לחץ על המו"ל. כל פגישה כזו צריכה להיות מדווחת בתקשורת. בנוסף יכולים העובדים לחפש משקיע שיציע לשוקן הצעה שלא יוכל לסרב לה, ימכור את העיתון ויעבור לעסוק בתחביבו הגדול - איסוף יצירות אמנות
▪  ▪  ▪

העיתונאי ופעיל השמאל הקיצוני אהוד עין-גיל, שימש במשך 24 שנים בתפקידי עריכה בכירים בהארץ. בשנים האחרונות היה האומבודסמן של העיתון ולא מכבר פרש לגמלאות. זו איננה חדשה מסעירה במיוחד אך ראיון שקיים עמו חיים ביאור וראה אור בשנה החולפת באתר אגודת העיתונאים בתל אביב, מעיד יותר מכל על המהות האמתית של מה שקרוי "הקו האדיטוריאלי" של העיתון.
אומבודסמן אינו קובע את עמדת המערכת אך הוא מכיר אותה היטב וכך הוא מסביר: "לעיתון יש קו אותו קובעים חברי המערכת וההנהלה. על העיתון להיות נאמן לקו שהוא קבע לעצמו, שהוא לא תמיד פופולרי, וגם אם הוא לא מתאים תמיד לרצונות של קוראיו". וזה, לדעתו, תפקידו של הארץ המבדיל אותו, מרוב העיתונים האחרים, המעדיפים לפרסם תכנים המשתדלים לשקף את נטיות הלב של קוראיהם. בכך מתייחס עין-גיל לביקורת המוטחת לעתים קרובות בעמדות ובסגנון הכתיבה השולטים בהארץ, הבאים לידי ביטוי בגלי עזיבה של קוראים.
אך לא רק דבריו של עין-גיל מעידים על מהות עיתון אלא גם קורות החיים של האיש שהיה אחד מהנחתומים של העיתון. עין-גיל היה בעברו חבר בקבוצה אנרכיסטית, איש "מצפן" וחבר בעמותת "אור אדום" שהוקמה כדי להגן על אזרחים, בעיקר פלשתינים, מפני "אלימות שוטרים". מן הרקע האידיאולוגי הזה גייס אותו עמוס שוקן לעבוד בעיתון "חדשות" הכושל ומשם הביא אותו להארץ.
חיים ביאור שאל את עין-גיל: הארץ לא שמאלי מדי, אפילו לטעמך כפעיל שמאל?
התשובה ללא כחל וסרק חשפה את מה שעמוס שוקן מנסה להסתיר. עין-גיל קובע: "מנקודת המבט שלי, כסוציאליסט אנטי-ציוני 'הארץ' הוא עיתון ימני גם בתחום המדיני וגם בתחום הכלכלי-חברתי". ואם זו עדות אחד מבכירי העיתון ברור שדעותיו, כמו דעת חבריו לעריכה, משפיעות גם על אופן הסיקור וטיב "האמת" שהארץ מוכר לקוראיו.
אך לא רק דעתו של עין-גיל קובעת. הנה דוגמה לעמדתו המערכתית של המו"ל עמוס שוקן כאשר בעלי דעות שמאליות בעיתון תומכים באלימות של הצעירה הפלשתינית שהכתה וסטרה לחייל צה"ל בכפר נבי סלאח: "אישה אמיצה", כתב בטוויטר אסף רונאל, עורך חדשות החוץ של ‘הארץ’ והוסיף כי הוא "חש נפעם מהאומץ של נערה פלשתינית לסטור לחייל חמוש". מו"ל הארץ עמוס שוקן גיבה את עורך חדשות החוץ שלו והחמיא גם הוא לפלשתינית האלימה וכתב את הדברים הבאים: "אסף צודק שהיא גיבורה שאינה מוכנה להיכנע להשפלה של נוכחות צבא כיבוש".
עד כאן באשר לקו המערכתי של הארץ. אבל אסור לשכוח שאת העיתון הזה מייצרים עיתונאים עמלנים שהעיתון של שוקן הוא מקור פרנסתם, ולמרבה הצער הם יושבים באפס מעשה כצאן מובל לטבח. כי אם ימשיך הארץ להציג את "האמת" המסולפת שלו במאמרי מערכת ובמאמרים של גדעון לוי ואחרים, תוך זמן לא רב לא יישארו קוראים להארץ. על מצבו הכלכלי המידרדר של הארץ מעיד עמוס שוקן בעצמו כאשר הוא מניף שוב ושוב את חרב הפיטורין, את הורדות השכר והצמצומים הדרמטיים בחבילה המערכתית שמוכר העיתון לקוראיו ההולכים ומתמעטים.
פתגם עתיק אומר כי "מה שלא הולך בכוח, הולך ביותר כוח". נראה כי הגיעה השעה שעובדי הארץ ולא רק העיתונאים, ייאבקו על קיומם לפני שיהיה מאוחר מדי. דרכים למאבק לא חסרות. לשוקן יש שני שותפים שניתן להגדירם כ"שנויים במחלוקת". האחד: חברת דומונט-שאוברג הגרמנית, השייכת למשפחה עם היסטוריה מוכחת של שיתוף פעולה עם השלטון הנאצי. השותף השני: האוליגרך ליאוניד נבזלין שהורשע ברוסיה ברצח ובעבירות חמורות אחרות, ורוסיה אף ביקשה את הסגרתו. לעמוס יש גם אחות, רחלי אדלמן המו"לית והבעלים של הוצאת שוקן ואח, האדריכל הלל שוקן, פרופסור באוניברסיטת תל אביב.
עובדי הארץ שבלעדיהם עיתון אינו יכול להתקיים חייבים להתחיל לקיים פגישות עם השותפים ובני המשפחה כדי להפעיל מנופי לחץ על המו"ל שלהם. כל פגישה כזו צריכה להיות מדווחת בתקשורת. בנוסף יכולים העובדים ללמוד משהו מבנימין נתניהו אשר לפני עשור הצליח לגייס את איל ההימורים האמריקני שלדון אדלסון כדי שיקים עיתון מתחרה לאויב הגדול ידיעות אחרונות. גם העובדים יכולים לחפש משקיע שיציע לשוקן הצעה שלא יוכל לסרב לה, ימכור את העיתון ויעבור לעסוק בתחביבו הגדול - איסוף יצירות אמנות. אם לא ייצאו העובדים למאבק נחרץ, אולי הם ימשיכו להתקדם רק אל סוף הדרך וכל מה שיוכלו לומר כאשר תגיע הבשורה הרעה יהיה: "בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת".

תאריך:  06/01/2018   |   עודכן:  06/01/2018
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האם אפשר להציל את הארץ
הודעות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  כתוב הודעה 
1
נאצים לשעבר? בינתיים מי שעושה
הירונימוס  |  6/01/18 15:15
 
- מאחל מוות פתאומי להארץ ל"ת
דן ה  |  6/01/18 20:51
2
היתכן?איכן הכסף של גבריאל?
א-ת  |  6/01/18 21:34
 
- היכן (ולא איכן!). שוב: ה י כ ן ל"ת
אל: א-ת  |  7/01/18 05:38
3
אם העם הזה חפץ חיים-עליו לדרוש
קורןנאוה טבריה  |  7/01/18 04:44
4
למה צריך להציל עיתון לאנשים טי
פסח  |  7/01/18 12:25
5
למה להציל?
רפי לאופרט  |  8/01/18 21:42
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
גרשון אקשטיין
ההחלטה לכלול את בני המשפחה והפיכתם באופן רשמי וגלוי כ"גוף מאובטח" צריכה להיות אך ורק בידי ועדה בראשות ראש השב"כ ולא בידי ראש הממשלה ואולי אשתו
חיים משגב
בעבר, ניתן היה לצפות שהתנועה לאיכות השלטון תידרש לפרשה נציב רוני ריטמן, אלא שכיום עסוק אליעד שרגא, מי שעומד בראשה, בתמיכה בהפגנות שהצחנה העולה מהן מרקיעה לשחקים ובהעלאת גירה
ראובן לייב
שיטפונות, נוסח אלה שפקדו את הארץ בסוף השבוע הזה, לא ירוו את אדמת המדינה ולא ימלטו אותה מן התחזית העגומה לעונה של בצורת נוספת. מה שנדרש הם גשמים אינטנסיביים ומידתיים לאורך החורף כולו כדי שהאדמה תיתן יבולה
רפי לאופרט
בישראל, הטיפול בתאונות הדרכים הוא במקרים רבים הקצאת-קשב זמנית לסוגיה והורדתה מסדר-היום באמצעות צעדי-נראות, שהיעד הסופי שלהם אינו פתרון, אלא "שקט תעשייתי"; כלומר: העברת מוקד תשומת הלב התקשורתית ממנו לנושאים אחרים
ערן ריבלין
מרחב המחשבה והדעה צומצם לממד אחד. צד אחד ימין, צד אחר שמאל, והקו המקשר ביניהם. במקרים רבים מצטמצם טווח האפשרויות לרשימה סגורה בת שלוש אפשרויות: ימין, שמאל ומרכז או אף לשתיים.
מכל אחת מהאפשרויות הללו נגזרת עסקת חבילה שכופה על השותף לה עולם שלם של מחשבות, אמונות, ערכים, הערכות לעתיד, הבנת מציאות והשתייכות חברתית
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il