עיוות מרושע של דברי ברק

שוב הפטריוטים קופצים דום. הפוליטיקאים שמחים כי ישנה עוד פנינה שניתן לעשות ממנה מטעמים. ומהי ה"פנינה"? דברי אהוד ברק מלפני שבועיים, מהם הבינו הנשמות הטהורות שהוא, ברק, רמטכ"ל צה"ל, שר ביטחון וראש ממשלה, קורא לסרבנות של חיילים. על זאת נתן לומר שני דברים: ראשית, המעוותים המקצועיים, וביניהם עיתונאים חסרי בושה וחסרי הבנה אך מהירי פרסום מוטעה בכוונת תחילה כדי ליצור סקנדל, מונעים מאינטרסים זרים ומוזרים. בכך אין כל חדש. בקטגוריה הזו נכללים הפוליטיקאים מן הימין שכל עניינם ומניינם להרוויח פוליטית מכל שקר או עיוות של דברי אלה המתנגדים לדרכם המדינית. מאידך הקהל הרחב שברובו מבין את מה שהוא רגיל להבין ואינו מוכן לשפוט את אמירות אלא אך ורק בהקשרים פוליטיים-מפלגתיים. חבל מאוד שכך המציאות כי הפוליטיקאים בנקל מסוגלים למכור את מרכולתם בזול מאוד. התקשורת הכינה מטעמים מורעלים כדי להגישם לקהל הרחב. או סקנדל או פסטיבל. ברק קרא לסרבנות! חשש שמא ברק שוחח עם הרמטכ"ל על סרבנות, גרגרו כמה פרשנים פוליטיים "קובעי דעת קהל". לא היה ולא נברא, לא משום שאני טוען זאת אלא משום שהרמטכ"ל טוען זאת, ואני מאמין לו ולא ל"קבע דעת קהל". גם ברק אמר את הדברים הבאים בראיון עם אילנה דיין: "לא שמעתי ממנו (איזנקוט) משהו שקשור ליחסיו לדרג הפוליטי ואיך הוא חש כלפי הממשלה". ברק הוסיף: "אני מצר על הנזק שנגרם לרמטכ"ל כתוצאה מהסמיכות בין פגישתנו ודבריי על הסרבנות. אני בטוח שנגרם נזק אבל זה בגלל האווירה של הסתכלות במשקפיים פוליטיות על כל דבר שקורה במדינה". ואני מאמין לברק ולא לפרשנויות המרושעות של עיתונאים-פוליטיקאים או פוליטיקאים-עיתונאיים. ולמהות עצמה והיא החשובה. בכך, בהתייחסות למלוא דברי ברק והקונטקסט בו נאמרו, התקשורת "שכחה" לציין. אז הנה הדברים במלואם, ללא העריכה המגמתית של פטרוני דעת הקהל" כפי שהובאו באתר מאקו: "לפני כשבועיים ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק הזהיר מפני מצב שבו בכירי הצבא ושב"כ יאלצו לסרב פקודה בשל מדיניות נתניהו המובילה לדבריו למדינה דו-לאומית. (דגש צ.ר.)...הוסיף ברק כי מצב כזה עלול לגרום לכך ש"החברה האזרחית תתקומם, ובג"ץ יכריז על חקיקת הממשלה כעל פעילות בלתי חוקית בעליל". דברי ברק על הסכנה של סירוב פקודה מצד חיילים או שב"כ מתייחסים למצב שבו תקום כאן מדינה דו-לאומית אליה מובילים נתניהו וממשלתו. את הדגש "הקטן" הזה שכחו לצטט בתקשורת. אנא האזינו לדברי ברק ותיווכחו שאני מדייק. לא בכדי הזכיר ברק את דרום-אפריקה ואת נלסון מנדלה כי דרום אפריקה של אפרטהייד ידעה אירועים מן הסוג שברק מזכיר. הבעיה היא שהציבור הישראלי אינו מוכן לשמוע את האמת אלא רק כשהיא נעימה לאוזניו. כן, מדינה לאומית היא מבחינת אסון למדינה היהודית, לישראל ולאופיה היהודי והדמוקרטי. ברק לא חידש דבר וחצי דבר. ההיסטוריה האנושית מוכיחה שבמקום בו חיים שני לאומים לעומתיים, מסוכסכים עד אימה, היכולת לקיים מדינה דמוקרטית מוגבלת עד כמעט בלתי אפשרית. באותו הקשר ממש, לפני 46 שנה נאמרו הדברים הבאים: "הכללת מיליון וחצי ערבים בתחום השלטון היהודי פירושה ערעור מהותה האנושית והיהודית של המדינה והרס המבנה החברתי-סוציאלי שהקימונו בה, ניתוקה של המדינה מן העם היהודי בעולם ומהמשכה של ההיסטוריה ושל המסורת היהודית, חורבן העם היהודי והשחתת האדם בישראל... שאם תקום "א"י השלמה", שבה יהיו כבר מלכתחילה כ-40% ערבים, היא תיהפך תוך תקופה קצרה ביותר למדינה בעלת רוב ערבי, והשלטון היהודי לא יוסיף להתקיים אלא אם יהפוך את המשטר במדינה למשטר דומה לזה של שלטון הלבנים על השחורים ברודזיה". כן, אלה דברי פרופ' ישעיהו לייבוביץ. כדי לקיים את שלטון היהודים על הערבים, לדידי לייבוביץ, לא תהיה ברירה אלא להנחית עליהם שלטון בלתי דמוקרטי ואולי אף יותר מזה. במצב זה, לא מן הנמנע שיימצאו חיילים או אנשי שב"כ שיסרבו פקודה אם הפקודות תהיה בלתי חוקיות בעליל, משמע שאסור לבצען בשום צורה שהיא. את זאת אמר ברק והוא צודק. במצב שבו המוסר והערכים הדמוקרטיים נעלמים, פקודות בלתי חוקיות בעליל אפשריות, וממילא הסירוב. אלה הסכנות שברק דיבר עליהן ולא קריאות לסרבנות. ועוד עצה ידידותית: כל המתלהמים "והפטריוטים" המתנפלים על ברק לא ישיגו את מטרותיהם הנלוזות. יש גבול לפוליטיקה קטנה, לפוליטיקה של שנאה ושיסוי. מדוע אסור לאדם שהקדיש את חייו לביטחון ישראל להביע עמדה מושכלת לגבי הסכנות העלולות לנבוע מהפיכתה של ישראל למדינה דו-לאומית אליה מובילים נתניהו וחבריו הפונדמנטליסטים?