חודש ימים חלף מאז הכרזת הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל והעולם הערבי לא נקט שום צעד מעשי נגד הממשל האמריקני מלבד גינויים ואיומים. שליטי מדינות ערב איפשרו להמונים לצאת להפגנות ועצרות ענק נגד הכרזת הנשיא טראמפ כדי לשחרר את הזעם והקיטור אולם בפועל שום מדינה ערבית לא החזירה את שגרירה מוושינגטון או הורתה לשגריר האמריקני בבירתה לעזוב. היחיד שנקט בצעד סמלי, היה מחמוד עבאס שהורה לנציג אש"ף בוושינגטון חוסאם זומלוט לחזור לרמאללה להתייעצויות.
מאמצי הרש"פ וירדן לכנס ועידה ערבית דחופה ברבת-עמון לא צלחו, הליגה הערבית הסתפקה בכינוס מצומצם של שרי החוץ הערביים בירדן, בשורה התחתונה מתברר כי העולם הערבי איננו מעוניין בעימות עם ממשל טראמפ עבור הפלשתינים, יש לו את הבעיות שלו ובראשן התפשטותה של אירן והמלחמה בדאעש, זה מה שמדאיג אותו באמת.
גם האינתיפאדה שעליה הכריזה חמאס לא תפסה גובה, היקף ההפגנות העימותים, ו"ימי הזעם" הולך ופוחת, השטח מתחיל להתרגל למציאות החדשה, הפלשתינים מוצאים עצמם לבדם במאבק כשמדינות ערב מגלות רפיסות גדולה כלפי ארה"ב.
הנתונים הפלשתינים לגבי הנפגעים בחודש שחלף הם כדלקמן: 14 הרוגים ו-4549 פצועים מהם 226 ילדים. צה"ל ומשטרת ישראל תפקדו בשטח בצורה מושכלת ונכונה והצליחו עד כה להכיל את גל האלימות הפלשתיני גם לזה יש חשיבות גדולה בהרגעת השטח.
הפלשתינים משוכנעים כי הכרזת טראמפ על ירושלים הינה השלב הראשון בקונספירציה אמריקנית-ישראלית שמטרתה להוריד את נושא ירושלים מסדר היום ולחסל את הבעיה הפלשתינית, הצעדים שבאו אח"כ כמו חקיקת חוק "ירושלים המאוחדת" בכנסת והחלטת מרכז הליכוד על ריבונות ישראלית בגדה נחשבים לשלבים נוספים באותה התוכנית.
הממשל האמריקני לוחץ על הרש"פ להשלים עם המצב הזה ולחזור לשולחן המשא-ומתן לקראת פרסום התוכנית המדינית החדשה של הנשיא טראמפ,הממשל מאיים לקצץ את הסיוע הכספי לרש"פ ואת הסיוע לאונרא שהיא סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים.
הפסקת הסיוע הכספי לאונרא נתפסת כצעד שנועד לחסל את בעיית הפליטים ו "זכות השיבה" שהינה אחד הנושאים המרכזיים של הסדר הקבע. גורמים בכירים בפתח אומרים כי מדובר במשבר בקשה ביותר של אש"ף מאז הקמתו, המבחן עכשיו הוא כיצד מתכוון מחמוד עבאס להתמודד עם המשבר, עיני הפלשתינים בשטחים ובפזורה נשואות אליו.
בארגוני האופוזיציה הפלשתינית ובראשם חמאס והג'יהאד האיסלאמי טוענים כי ישראל מבינה רק את שפת הכוח ולכן צריך לחזור למאבק המזויין שבשפה הערבית הם מעדיפים לקרוא לו "התנגדות"(מוקאוומה) כדי שלא יאשימו אותם כי הם ארגוני טרור.
מחמוד עבאס חושש מאוד מחידוש הפיגועים ומשימוש בנשק חם, מאז 2005 המדיניות שלו היא למחות באמצעות "התנגדות עממית בדרכי שלום" כלקח מרכזי מכישלון האינתיפאדה השנייה.
יו"ר הרש"פ חושש מאיבוד השלטון בשטחי הגדה לידיה של תנועת חמאס, הוא איננו רוצה להחליש את הרש"פ ומוסדותיה מכיוון שהוא רואה בעצם הקמתה "הישג לאומי" חשוב. צלכן, מחמוד עבאס מנסה להרוויח זמן ולתמרן בזירה הפנימית הפלשתינית, הנחת העבודה שלו היא כי בסופו של דבר לא יוכל לשנות את ההכרזה אמריקנית, בינתיים אפשר לנצל את הדבר כדי לשפר את מעמדו ברחוב הפלשתיני ולהצטייר כ"לוחם גדול" בארה"ב, כמנהיג הפלשתיני הראשון שלא היסס להתעמת בצורה חזיתית עם נשיא ארה"ב וכשומרה של ירושלים בירת פלשתין.
במסגרת הזו קרא מחמוד עבאס לכינוס המועצה המרכזית של אש"ף שתתכנס ב-14 בחודש ברמאללה כדי לדון בהכרזת הנשיא טראמפ ותגבש דרכים להתמודד עם המצב המדיני החדש שנוצר.
יו"ר הרש"פ הזמין לכינוס המועצה המרכזית גם את ארגוני חמאס והג'יהאד האיסלאמי כדי ליצור חזית לאומית אחת,תהליך הפיוס עלה על שרטון ומחמוד עבאס מנסה ליצור מראית עין של פיוס.
החמאס והג'יהאד האיסלאמי לא נתנו עדיין תשובה סופית לגבי השתתפותם, בעבר הם נמנעו מלהגיע לכינוסים כאלה שמתקיימים ברמאללה בטענה כי מדובר בשטח תחת הכיבוש של ישראל. תנועת חמאס מנסה למלכד עכשיו את מחמוד עבאס והפריחה בסוף השבוע בלון ניסוי, גורמים בחמאס אמרו כי התנועה תהייה מוכנה למסור את נשקה לאש"ף אם מחמוד עבאס יצרף אותה לארגון.עבאס חושש ממלכודת, הוא יודע שברגע שחמאס תיכנס רשמית לאש"ף היא תנסה להשתלט עליו.
מנגנוני התעמולה של הרש"פ ופתח כבר יוצרים העלאת ציפיות בקרב הציבור הפלשתיני בשטחים כי מדובר בכינוס שבו יתקיימו דיונים מעמיקים ויתקבלו בו החלטות גורליות לגבי ההכרה של אש"ף בישראל, כיבוד הסכמי אוסלו,הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל וקביעת היחסים העתידיים עם מדינת ישראל.
מדובר באתגר לאומי פלשתיני חשוב אולם, כל הסימנים מעידים על כך שמחמוד עבאס מוגבל מאוד באפשרויות המדיניות המעשיות שלו להתמודד נגד הכרזת טראמפ ללא גיבוי ערבי חזק ונוכח הרפיסות של המדינות הערביות המתונות שאינן רואות בהכרזת טראמפ את "סוף העולם".
מחמוד עבאס איננו רוצה לפרק את הרש"פ ולהפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל, הוא איננו יכול לצאת למערכה מדינית ארוכת טווח נגד ארה"ב וסביר להניח כי בסופו של דבר יתקבלו החלטות מתלהמות אך ריקות מתוכן מעשי בכינוס המועצה המרכזית של אש"פ.
גורמים בכירים בפתח מעריכים כי במקרה הטוב יהיה כינוס המועצה המרכזית מפגן של אחדות לאומית פלשתינית בעניין ירושלים ונגד ארה"ב וישראל, אם אכן ישתתפו בכינוס ארגוני חמאס והג'יהאד האסלמי.
מחמוד עבאס איננו מעוניין בשבירת כללי המשחק עם ישראל וארה"ב, הוא יעשה הרבה רעש אך בסופו של דבר יצטרך לבלוע את הגלולה המרה בתקווה שיקבל פיצוי מדיני נאה מממשל טראמפ על הכרזת ירושלים כבירת ישראל.
