לפני חודש ימים שוחרר ממאסר שלום מרדכי רובשקין, לאחר שהיה כלוא שמונה שנים באחד מבתי הכלא השמורים ביותר בארצות הברית, כלא אוטיסוויל. שחרורו הכה גלים בכול העולם, לא רק באמריקה החרדית. ידידה המתגוררת באוסטרליה סיפרה לי כי שעתיים תמימות שידרה שם הטלוויזיה את הפרשה ואת שמחת השחרור, כך גם בבריטניה, שם חזרו לסיפור במשך מספר ימים. ואכן, עוד לא קרה מקרה כל כך מיוחד כמו סיפורו של רובשקין. שופטת הזויה, נשיא אמריקני שמתערב ומשחרר אסיר לראשונה מאז נכנס לנשיאות, וכך אומרים בעולם החרדי, "צריך להיות סומא וחירש כדי לא לראות את הארת הפנים הגדולה שמאירה משדרות פנסילבניה לעבר העם היהודי. לא ראינו תופעה כזו מאז הקיסר פרידריך וילהלם לפני מאה שנה, שהיה אוהב ישראל עד שיהודי אירופה חיברו לכבודו תפילות מיוחדות", סיפור ניסי של ממש. ואצלנו בארץ, זה עבר כמעט מתחת לרדאר, להוציא אזכור קטן. האם בגלל שנשיא אמריקני, רפובליקאי, מתגלה כמלאך מושיע עבור משפחה יהודית חרדית? אולי כי התפילות מסתיימות מיני אז, בברכה, "הנותן תשועה למלכים, הוא יברך וישמור וינצור את דונלד ג'ון בן מרי טראמפ"?
הכול התחיל בחדר הסגלגל. מצד האחד של השולחן ישב נשיא אמריקני, בעל נטייה להפתיע את העולם בכל פעם מחדש, מן הצד שכנגד ישב משפטן יהודי נודע ובעל מוניטין
אלן דרשוביץ. טראמפ רפובליקאי, מחוספס, דרשוביץ הוא דמוקרט, איש שמאל מובהק שחוסיין אובמה היה חברו הטוב לאורך כל שנות נשיאותו, עד לסוף שנת 2016, אז סירב להטיל וטו על ההצבעה נגד ישראל במועצת הביטחון של האו"ם, ודרשוביץ יצא נגדו, בטענה שהפקיר את ישראל, כשהוא משסה בה את השונאים האנטישמים ביותר. לנוכח זה, החל להתראיין בחריפות נגד הנשיא הפורש, ומאידך החל להתקרב לרפובליקאים, והוא זה שהביא לנקודת מפנה בעניינו של רובשקין. יהודים הפכו עולמות למען מצוות פדיון שבויים, אבל שום דבר לא עזר.
אלן דרשוביץ נטל את העניין לידיו. הוא כתב מכתב בעד רובשקין וכשנשאל, על דרישתו לחנינה, אם הדבר לא יעודד מקרים נוספים? הוא ענה: "לא יהיו מקרים כאלה שכן לא היו בהיסטוריה אישומים שכאלה, עם עונשים שכאלה, זה לא היה ולא יהיה".
הוא נפגש עם טראמפ כדי לשוחח על המדיניות המעוותת של הממשל האמריקני כלפי אנשי עסקים: כאשר משתלם לממשל, אמר, הוא הופך את העשירים לעשירים יותר באמצעות שורת הטבות מס והקלות, כשהאינטרס מתהפך, הממשל מקשיח את התנאים, מכביד את העול, וגורם להורדת העשירים מגדולתם הפיננסית, עד לתחתית. ואז, אמר, "יש יהודי בשם שלום רובשקין שנידון ל-27 שנים בכלא. הוא ניהל מפעל מצליח לייצור בשר כשר, פרנס מאות עובדים וניצח על עסק משגשג. אתה יודע על מה תפסו אותו? כשהוא נקלע למשבר פיננסי ונאלץ לקחת הלוואה, הוא הפריז קצת בשווי נכסיו בדוחות שבהם הגיש לבנק. רבים עושים זאת, כדי להשיג תנאי הלוואה נוחים יותר, שתאפשר להם להמשיך ולפתח את העסק. רובשקין נתפס בסיועם של ארגונים שפעלו ממניעים זרים, הוצג כמי ששיקר והפריז ללא פרופורציה. תגיד לי אתה, פנה דרשוביץ לטראמפ, "האם זו לא רדיפת אנשי עסקים"?
דונלד טראמפ השפיל מבט ושתק. הטריק הגאוני של דרשוביץ מול טראמפ הביזנס מן, היה ה"בלילה ההוא" של מגילת רובשקין. כאשר הנשיא מחליט לשחרר מישהו, הדבר מתבצע באופן מיידי, ללא ועדות מייגעות, אישור של משרד המשפטים. סמכויות החנינה של נשיא אמריקני הן כמעט בלתי מוגבלות, והוא החליט לשחרר מיד. אובמה "נקי הכפיים" שסירב לכל הבקשות, פתאום התברר, שהיה שותף בעקיפין להכשרה של עבירות פיננסיות וביטחוניות.
יהודים בארה"ב ציינו כי טראמפ הרוויח ביושר את העולם הבא שלו. כי זאת יש לדעת, הפער בין המאסר הקשה ובין השחרור הפתאומי, הוא בלתי נתפס. המאסר באחד מבתי הכלא השמורים באמריקה הוא כרטיס בכיוון אחד. אין חופשות, אפילו אחרי עשר שנים. תנאי הביקור נוקשים, דרקוניים. הסוהרים קצרי רוח ומרושעים, ואדם כלוא שם, כמעט ואיננו שורד את מלוא עונשו.
במהלך שהותו של רובשקין בכלא, נישאו שלושה מבניו, ובנו הצעיר האוטיסט חגג את בר המצווה שלו, הבן היה קשור מאוד לאביו, וביקש כי יצא רק לשעה קלה, אבל שום דבר לא עזר. כל הלוביסטים היהודים בארה"ב, לא הצליחו לגרום למערכת הקשוחה להשיג עבורו חופש ולו לשעה קלה. כולם נתקלו בערלת לב, בלתי מוסברת ובלתי נתפסת. חופשות נמנעו ממנו לחלוטין. רוצחים יוצאים לחופשה, רובשקין לא. להוציא שלוש פעמים שהותר לו לצאת לשעתיים, כדי ללכת לציון של הרבי מלובביץ.
מה עשה רובשקין בכלא במשך כל התקופה? הוא ישב וכתב איגרות של אמונה וביטחון, לאלפי מכתבי ילדים חרדים שכתבו לו, לבית הכלא. הוא אומנם חבד"ניק בכל נימי נפשו, אבל גדל בבורו פארק ולמד ב'תורה ודעת' הליטאית.
טראמפ ביקש כי תוגש עצומה ועליה יחתמו חברי קונגרס וסנטורים משני האגפים בפוליטיקה האמריקנית. שליחי חב"ד עטו על הסנטורים וחברי הקונגרס שבאזורי מגוריהם. אפילו
ננסי פלוסי, יושבת הראש של בית הנבחרים לשעבר מטעם המפלגה הדמוקרטית, חתמה. מי שהחתים אותה הייתה הקבוצה האוונגליסטית. קואליציה מקיר לקיר של ציבור ליטאי, חב"ד, סאטמר, לא זכור שאי פעם היה איחוד שכזה בין לייקווד וסאטמר.
כאשר ישב רובשקין בתאו ביום השמיני של חנוכה המכונה "זאת חנוכה", וענה לילד ששלח לו איגרת, חתם במילים, "גאולה עכשיו". ולפתע קרע סוהר את דלת תאו ונבח לעברו: "רובשקין בוא איתי". רובשקין לא ידע למה הוא נקרא, אבל מיהר לקחת איתו את תיק התפילין והטלית. הוא כבר נשלח לבידוד בעבר, ושנותיו בכלא לימדו אותו להיות מוכן לכל אפשרות.
כאשר התבשר, "אני שמח לבשר לך שהנשיא דונלד טראמפ קצב את עונשך, אתה אדם חופשי", ענה למפקד הכלא, "אדוני אני באמצע סעודת חג, ואני צריך לשוב לתא לברך את ברכת המזון". המפקד סירב, לא מאמין למשמע אוזניו. ופקד בסופו של דבר, להביא לאסיר כזית של לחם, הוא סיים את הסעודה שם, ובירך בחדר המפקד על המזון.
רק אז יצא והשאיר את הכלא מאחוריו.
איפה היית כששחררו את רובשקין, השאלה הפכה לשאלת השאלות שכל אחד שואל את ידידו, בן משפחתו, שכנו. תקדים כזה של שחרור יהודי התרחש רק פעם עם משפטו של מנדל בייליס בעיר קייב בשנת תרע"ב 1913. עלילת דם נרקמה נגדו: כביכול רצח ילד נוצרי כדי להשתמש בדמו לאפיית מצות. העולם היהודי הזדעזע וחרד לגורלו. רבי מאיר שפירא מלובלין פנה אז לרבה הראשי של מוסקבה וסיפק לו חומר כדי להפריך את הטענות. ההוכחה של הקטגוריה הייתה, מאמרו של רבי שמעון בר יוחאי במסכת יבמות: 'אתם קרויים אדם, ואין עובדי כוכבים קרויים אדם'. הנה טענו הקטגורים לפי התלמוד, רק יהודים הם בני אדם, ואילו אומות העולם אינם נחשבים לאדם.
הרב של רוסיה הסביר לחבר המושבעים שבמאמר זה טמונה התכונה הבולטת של העם היהודי. אדם הסתבך והעם היהודי כולו מאירופה עד ארצות המזרח, מאמריקה עד ארץ ישראל-חרד לגורלו, מתפלל לשלומו. מה היה יחסם של הגויים אילו היה נשפט גוי על עלילה דומה? אולי רק בעירו היו מגלים עניין. והכוונה 'אתם קרויים אדם' שהעם היהודי הוא היחיד בתבל שמרגיש כאדם אחד, הנה בייליס אחד נשפט, וכל העולם היהודי עוצר את נשימתו.
דידן ניצח קוראים מאז זה לזה (דידן נצח כינוי מקובל בחסידות חב"ד לניצחון. משמעות המילים בארמית "שלנו ניצח").
