כאשר קוראים את תולדות חייו של יוסף (יוסי) כהן מנהל "המוסד", לא נותר לקורא אלא להתמלא בהתפעלות על כישוריו. אבל אם בוחנים את התבטאותו החריגה שדלפה לידיעת הציבור מתוך כנס סגור של אגף הממונה על השכר במשרד האוצר, חובה להרים גבה בתמיהה ולשאול: האם האיש הזה שכיהן כראש המטה לביטחון לאומי בישראל, לא שגה שגיאה חמורה שאם היה שוגה כמותה מרגל מתחיל, היו מדיחם אותו "על המקום".
יוסי כהן, מינוי של ראש הממשלה
בנימין נתניהו, נולד בשכונת רחביה בירושלים למשפחה דתית. אמו מינה, דור שביעי בארץ ובת למשפחה ששורשיה בחברון, ואילו אביו אריה, דור שמיני בארץ ובן לאחת המשפחות שהקימו את שכונת
מאה שערים. יוסי הוא בוגר ישיבת אור עציון, שירת בצה"ל במסגרת גרעין נח"ל דתי. לאחר השחרור למד באוניברסיטה בלונדון. ב-1982 הצטרף ל"מוסד", עבר קורס קציני איסוף - הגוף האחראי לאיתור, גיוס והפעלה של סוכנים. הוא התקדם בסולם הדרגות ב"מוסד" עד שמונה לראש שלוחות "המוסד" באירופה. ב-1997 השלים בהצטיינות יתרה תואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 2000 עד 2002 שהה בחופשה ללא תשלום, בין השאר לצורך סיוע למשפחתו בטיפול בבנו בעל הצרכים המיוחדים. ב-2002 שב ל"מוסד" ומונה לראש המוקד למבצעים מיוחדים של אגף "צומת", מפעיל הסוכנים. ב-2006 מונה לראש אגף "צומת". ב-2011 מונה לסגן ראש "המוסד" וממלא מקומו וראש מנהלת המבצעים.
יוסי גר במודיעין ונשוי לאיה, אחות ראשית במחלקה המטו-אונקולוגית בבית חולים, אותה פגש בבני עקיבא, כשהיו בתיכון. לזוג ארבעה ילדים. בנו השני יהונתן נולד עם שיתוק מוחין ולמרות 100% הנכות התגייס לצה"ל, סיים קורס קצינים, שובץ ביחידה 8200 והגיע לדרגת סרן.
לכאורה רקורד אישי ומבצעי מרשים ביותר. אבל כאן בדיוק יש לשאול שאלה מהותית: מה היה הצורך של יוסי להצהיר במלים מפורשות, כאשר סקר בפני בכירים באוצר את משמעות ההפגנות באירן, כי "יש לנו (לישראל) עיניים ואוזניים ויותר מכך גם באירן". נכון שיוסי גם השמיע הערכות כלליות על המניעים להפגנות נגד השלטון האירני והסביר, כי "האזרח האירני מבכה את יומו על-רקע מצבו הכלכלי המאכזב" והוסיף: "הנשיא רוחאני לא הצליח, לדעת העם האירני, לשפר את מצב הכלכלה והחברה. כישלון זה הוציא אותם לרחובות".
יוסי שהיה קצין איסוף באירופה ומגייס סוכנים בחו"ל יודע ללא ספק, כי כל מי שעוסק בנושאי מודיעין מתעניין גם בפרטים הקטנים היוצרים את התמונה הכוללת. כך בישראל וכך באירן. סביר להניח כי ראשי המודיעין האירנים מעריכים כי במדינתם פעילים מרגלים ישראלים. אבל בין הערכה לבין המציאות מרחק גדול. יוסי כהן סיפק לאירנים מידע יקר ערך. לא הערכה תיאורטית אלא מידע עובדתי. מתקבל על הדעת כי כבר עתה, אחרי הדברים הברורים, יגייסו האירנים את כל מאמציהם לאתר את "העיניים והאוזניים" של ישראל בעיקר באותו תחום המעניין את ישראל - אתרי הגרעין ופיתוח הטילים הבין-יבשתיים הפרוסים בכל רחבי אירן, ויזהרו כפל זהירות בכל מה שקשור בזליגת מידע והעברתו לישראל. אבל בכך כנראה לא היה די ליוסי כהן ועל כן הוסיף כי פרט לאוזניים ולעיניים יש לישראל באירן "יותר מכך". ומה פירוש הדבר? אולי בין ראשי המפגינים מצויים גם "משתפי פעולה" עם ישראל הבוחשים ביצירת הקלחת הסוערת נגד המשטר. ואולי מצויים כאלה גם בקרב המערכת השלטונית.
יכול מאוד היות שיוסי כהן לא תיאר לעצמו שדברים שאמר בכנס סגור של משרד האוצר ידלפו לתקשורת, ואולי סמך על כך שאם במקרה יפלט מפיו סוד כמוס תמחק הצנזורה הצבאית את החשיפה. ואולי הדברים הושמעו בכוונה תחילה כדי לעורר בצמרת האירנית מהומה ביטחונית-מודיעינית. ליוסי כהן פתרונים. את האמת אולי יידעו שרים החברים ב"קבינט" וח"כים היושבים בוועדת חוץ וביטחון.
אבל דווקא יוסי, תלמיד הישיבה לשעבר, ודאי מכיר את דברי התנא אבטליון שאמר "חכמים היזהרו בדבריכם", כאשר כוונתו הייתה להדריך את "החכמים" לגלות אחריות כלפי כל מילה היוצאת מפיהם. ומיהם "החכמים" האלה לדברי הפרשנים? כל אלה בעלי המעמד הרם בעיני העם אשר חובתם לנהוג במשנה זהירות בשעה שהם משמיעים דברים בתחום ההגות והמחשבה. ותמיד עליהם לתת את דעתם בפני מי הדברים נאמרים, והאם אלה הזמן והמקום המתאימים להשמיעם.
