שפת הדיבור, ובעיקר שפת התקשורת, עמוסה באי-דיוקים המעידים על חוסר חשיבה על משמעות המלים הנאמרות, וחבל! דוגמאות:
אנו נמצאים היום בראשיתה של שנת 2018 ובעיצומה של שנת תשע"ח. זהו ההווה כרגע, ועל כן אלו השנים החולפות עכשיו. אבל, בשפת התקשורת, כאשר נמסר דיווח כלשהו על מה שאירע בשנת 2017, או בשנת תשע"ז, ההתייחסות אל השנים שכבר הסתיימו היא באמצעות צמד המלים "השנה החולפת". כך, למשל, נמסר שבשנה החולפת מספר ההרוגים בתאונות דרכים בארץ היה 362, נתון שהוא כמובן שגוי ומתייחס לשנה שחלפה והסתיימה (2017). בשנה החולפת (2018) הנתון (בינתיים) הוא 6 הרוגים. גם 6 הרוגים ב-6 הימים הראשונים של השנה הם מחיר כבד.
דוגמה אחרת: רצף המלים "אזור גוש-דן". המלה "אזור" אינה תורמת דבר, בהיותה מקבילה למלה "גוש". זוהי תופעה של יתרות מיותרת ומסורבלת. במקום "אזור גוש" ניתן להציע את המלה "מטה", שהיא שורשית יותר בשפה העברית ונהוגה באזורים אחרים. כך, למשל, קיימות בארץ המועצה האזורית מטה אשר, המועצה האזורית מטה בנימין והמועצה האזורית מטה יהודה.
דוגמה נוספת: השימוש בצמד המלים "אזור המרכז" בהתייחס לגוש-דן בכלל ולעיר תל אביב בפרט, השוכנת בשוליים המערביים של המדינה, ועל כן אינה "מרכז", ובמיוחד לא המרכז הגאוגרפי. ירושלים היא בירת ישראל, ירושלים שוכנת במרכז הגאוגרפי (לפחות על הציר מזרח-מערב) וירושלים היא העיר הגדולה בארץ, יותר מפי שניים מתל אביב. על כן הביטוי "אזור המרכז" הוא שגוי.
ועוד דוגמא: צמד המלים "עוטף עזה". המלה "עוטף" מעידה על חיבוק רך, שופע ואוהב. כך, למשל, "עמקים יעטפו בר" (תהלים ס"ה, י"ד) במובן יתעטפו ויתברכו בשפע תבואה. כמובן שאין זה תיאור של המציאות באזור המכונה כך. מן הראוי להחליף ביטוי זה בביטוי "חוטף עזה", אשר משקף את מציאות החיים באזור החוטף אש מן האויב, ולא אהבה.
וכמובן, ההתחמקות מלקרוא לחבלי ארץ בשמותיהם ההיסטוריים והגאוגרפיים יהודה ושומרון - שאינם פוליטיים - באמצעות שימוש בביטוי הנדל"ני "שטחים", או בביטוי "הגדה המערבית", אשר יש לו משמעות רק מנקודת הראות של הכובש הירדני, שהסתכל מרבת-עמון מערבה. הן גם תל אביב וגם הגליל וכו' נמצאים ב"גדה המערבית" של נהר הירדן.
ובתחום אחר, עיוות שמותיהם של חגי ישראל: יומו האחרון של חג הפסח נקרא בעברית שביעי של פסח, ולא "החג השני" של פסח. העניין חשוב אף יותר בסוכות, שבו מרבית האנשים כלל אינם מודעים לכך ששמיני עצרת (שמחת תורה) איננו חלק משבעת ימי חג הסוכות, אלא חג נפרד המופיע בלוח למחרת חג הסוכות.
ולסיום, רבים בתקשורת מסתבכים עם "פג תוקף" שאיננו כמובן שם-עצם, בשעה שהם מתכוונים לומר תאריך תפוגה (לגבי תרופות, מזון, וכו'). עם מעט הנחיה ניתן לשרש ולעקור את השיבושים הנ"ל, ולהפוך את שפת הדיבור והתקשורת למדויקת יותר.