על-פי סקר, שערך בזמנו מגן דוד אדום, מסתבר כי מרבית תושבי מדינת ישראל אינם מודעים כלל וכלל לסוג הדם שלהם. לצורך זיהויו הם נזקקים, בשל כך, לעבור בדיקת-אתור מיוחדת בידי גורמים רפואיים מוסמכים, כדי שאלה יוכלו לטפל במחלה או במכאוב שממנו הם סובלים.
כל נזקק רפואי שכזה אמור לקחת לתשומת-ליבו שסוג הדם עשוי, בסופו של דבר, להיות כדור הבדולח שלו. אחרי ככלות הכל יש לזכור שמחקר רחב-היקף בנושא מגלה כי בעלי חלק מסוגי הדם מצויים בסיכון מוגבר למחלות-לב ולקיצור תוחלת החיים שלהם.
מקוממת, לכן העובדה המרה שאין בידי הישראלי המצוי נוהל-רישום מסודר וקבוע על סוג דמו.וכך, כשהוא מגיע ביום מר ונמהר למוסד רפואי ואינו מצוייד במידע הראוי - הוא נאלץ לעמוד מול שוקת שבורה ולהמתין לא אחת עד בוש לבדיקה המאתרת, שהיא המפתח לטיפול בגופו.
פתרון ללקונה לית מאן דפליג שבדיקה שכזו הופכת פשוט להיות מיותרת, אילו רק היה בידי הגורם המטפל המידע הדרוש על סוג דמו של המטופל. מידע שכזה מופיע, אומנם, בתעודת הלידה ובפנקס הצבאי, אלא שסביר בהחלט להניח שלא כל אחד נושא עימו בשעת הצורך מיסמכים שכאלה על גופו.
מן הראוי היה, לפיכך, שהמדינה תמצא סוף-סוף פתרון ללקונה הזאת, העלולה לגרום לבזבוז זמן יקר עד למתן הטיפול לנזקק.. רישום, למשל, בתעודת הזהות, או ענידת דיסקית מזהה על הגוף, ימנעו טעויות וספקות בעניין.
אותם דברים אמורים באותם אנשים הסובלים מאלרגיה. מסתבר כי לא פחות מהעדר תודעה על סוג דמו של הפרט - מטרידה ומציקה העובדה שאחד מכל ארבעה ישראלים סובל מהפרעה אלרגטית, מבלי שהוא בכלל מודע לכך.
אחרי ככלות הכל יש לזכור שאלרגיה הפכה לא מכבר למכת-מדינה, שאותה ניתן, מן הסתם, למנוע מראש, או לפחות לצמצם במידה רבה את היקפה, וזאת על-ידי נוהל רישום הולם שיהיה מצוי בידיו של הפרט, כל אימת שיזדקק לו, אם במסעדה או בבית החולים.
