גזענות איננה אסורה בחוק הישראלי, האיסור שבחוק הוא נגד הסתה לגזענות, ובית המשפט פירש בעניינם של הרב אלבה והרב כהנא, הסתה לגזענות כקירבה לוודאות לפגיעה באדם. סעיף אחר בחוק הוא סעיף המדבר על עבירה אחרת מתוך מניע גזעני (לדוגמה "תג מחיר") ובנוסף, בחוק למניעת אלימות בספורט יורד הרף, שם ממילא ה"סעיף" גבוה, במגרשי הספורט ממילא הרוחות חמות, ולכן הורד שם סף העבירה, ואוסר התבטאויות מתסיסות פן תפרוץ שם אש גדולה ובמהירות.
היה גזעני בביתך, ואיש לא יפריע לך גם בחוץ, יש הרי חופש ביטוי במדינת ישראל, כמו באמריקה, ארצ'י בנקר, יכול להיות גזעני בביתו, הוא יכול לשנוא את השחורים בגלל צבע עורם, הוא יכול לשנוא את הלבנים בגלל צבע העיניים, והוא יכול לשנוא יהודים בשל אורך אפם וגודל זקנם. החוק אינו אוסר כאמור גזענות, יש חופש ביטוי כמעט טוטאלי. אם נביט רק קצת לאחור החוק אינו אוסר גם שיח ציבורי/פוליטי גזעני.
צודקת אם כן הנשיאה שהמדרון חלקלק, והסכנה קיימת ומאד מחשית, אך נשיאת בית המשפט העליון היא חלק מרכזי ממערכות השלטון בישראל ולכן הייתי מצפה שבד בבד עם התרעה על הסכנה, תדבר גם כבוד הנשיאה על הפתרון, כי ללא הפתרון דבריה הם חסרי כל ערך.
"תולעים" שאומר יהודי על יהודים הם לא גזענות – גזית והמתנחלים הם בני אותו גזע באוקטובר 2011 קבע בג"ץ בראשות השופט גרוניס שלא להורות ליועץ המשפטי לפתוח בחקירה פלילית נגד השדרן
גבי גזית בעילת הסתה לגזענות ובעילת הוצאת לשון הרע על הציבור החרדי וציבור ה
מתנחלים, בפסק הדין לא חזר בית המשפט על הדברים של גזית אלא אמר רק שהמילה "תולעים" הופיעה בהם, אחד הנימוקים של היועמ"ש דאז בטענותיו לבית המשפט היו כי החרדים/מתנחלים אינם גזע או מוצא אתני, ולכן הדברים לא יכולים להיחשב כהסתה לגזענות.
אם רם נזרי שהגיש את התשובה ה"מדהימה" הזו לבית המשפט היה חושב קצת, הוא היה מסיק לבדו שעצם המחשבה על בני אותו גזע (ביולוגי/אתני) ובני גזע אחר (ביולוגי/אתני) בכל הקשור להסתה לגזענות, היא שיא הגזענות לשמה (ואם לא יבין לבד הייתי שואל אותו כמה דורות הגזע נשמר ולא צריך להמשיך).
קריקטורות של יהודים על יהודים בסגנון דר שטרימר אינם גזענות ולכן הטלת חרם פוליטי על החרדים כפי שעשו מפלגת שינוי ומפלגת הבן לפיד, איננה הסתה לגזענות, ולכן הקריקטורות האנטישמיות בסגנון דר שטרימר שפרסמה מפלגת שינוי הראשות טומי לפיד ז"ל אינם הסתה לגזענות, ולכן המינוי של טומי לפיד ליו"ר יד ושם הוא גמול ראוי לרעיונות הגזעניים מיסודם של מפלגתו המפורקת, אשר קמה לה עדנה באמצעות בנו.
ואצל היועץ המשפטי לממשלה זה לא גזענות ולא הסתה לגזענות, ובית המשפט מעביר את זה קלי קלוטו, ולא רק מעביר את זה בעניין המוזכר למעלה, אלא גם מעביר את עתירה של הח"מ נגד מינויו האבסורדי ומשולל היסוד של טומי לפיד ליו"ר יד ושם.
השופטת חיות, תבדקי בהיכלי המשפט תחילה אין אלא להסיק שהרבה הרבה מילים הנאמרות בציבור, ואין כל חשיבות מי אומר אותן, הן מס שפתיים ותו לא, כי על-מנת שבית המשפט ונשיאתו יאמרו שהם חוששים מהידרדרות הגזענות המותרת, להסתה לגזענות אסורה, עליהם להביט קודם אצלם בבית, להביט בסביבתם, להביט באנשים שאותם הם פוגשים בקונצרטים ובמסיבות.
על-מנת להתבטא נגד גזענות חייבת נשיאת בית המשפט העליון לפחות לבחון 30 שנה אחורה את פסקי הדין של בית המשפט העליון, ולצאת לציבור עם הכאה על חטא בנוגע לכל פסק דין בו נתן בית המשפט העליון רישיון ברור למקורביו להיות גזענים בציבור ולהסית, פשוט להסית לגזענות.
על-מנת להתבטא נגד גזענות חייבת נשיאת בית המשפט לומר בלשון שאיננה משתמע לשתי פנים, כי בית המשפט על כל רמותיו עומד לשנות מן הקצה אל הקצה את פרשנותו לחוק, הסתה לגזענות איננה קשורה בהסתה בין גזעית או תוך גזעית, הסתה לגזענות היא הסתה לגזענות נקודה.
ועד אשר לא כך יתנהלו הדברים לפי כללים נוקשים חדשים, אזי נאומים חוצבי להבות יישארו גיבוב של מילים, והחברה שלנו על הקיטוב הרב שבה תמשיך לאכול עצמה מבפנים, כאשר שומרי הסף מגלגלים עיניים לשמיים ואומרים "העיקר שאנחנו ליבראליים, העיקר שאנחנו בני אור".
