הבית התחתון בוורשה איננו פורום אקדמי. לא פקולטה להיסטוריה במוסד להשכלה גבוהה. הוא לא סמינר הבוחן אם פולין של ימי האפלה הנאצית הייתה משתפת פעולה, או אנוסה וכבושה, אם לא היה בידה למחות על שהימלר ומרעיו הקימו בה את מחנות המוות הגרמניים, או אם אלה הוקמו בשטחה כי הכובש יכול היה לסמוך על כוח עבודת השמדה מקומי ועל משתפי פעולה מרצון, אפילו מחמדה. ההיסטוריונים ישאלו עצמם אם נפילתם של למעלה ממאתיים וחמישים אלף פולנים שלחמו בנאצים בימי מרד וורשה הם המייצגים נאמנה את פולין אמיצת הרוח, או אם הכפריים האיכרים ב-Jedwabne, שכלאו ב-1941 שלוש מאות יהודים במתבן והעלו אותו באש על הנשים והילדים שהיו נעולים בו, הם בבואה של פולין החוטאת בהשמדת עם גם אם היא טוענת כי האיכרים נאנסו על-ידי כובשיהם להרוג או אם הרגו מתאוותם הם.
אפשר כי ימצאו היסטוריונים באותו פורום דמיוני או מטפורי שיאמרו כי מפני שבפולין לא היה וישי כברצפת, ולא קוויזלינג כבנורבגיה וממשלתה הייתה גולה, אי-אפשר להאשים אותה בקולבורציה, ואחרים שיאמרו אין הכי נמי, המשטר שלא השתנה ולא מונה על-ידי הגרמנים הוא אשר ביצע את נוראות הרדיפה, ועל כן פולין אשמה גם אשמה. הפורום יחכה להיסטוריה שתבוא ותאמר מה היא מסכמת לעצמה ולאחר שתסכם יקומו אחריה דברי היסטוריה חדשים שיקראו תיגר על קודמיהם וחוזר חלילה, וההיסטוריה כמו ההיסטוריה, לא תעמוד רגע, תתעדכן תשתנה, והמעיין בה יעיין, חופשי ובר חורין לעשות בליבו את משפטה.
אבל כאמור, הבית התחתון בוורשה אינו הפורום הזה. הוא פוליטי. הוא בנוי על לקט הלוך רוחות פופוליסטיים. חבריו הולכים ברחובות, ובכיכרות ובמסבאות ואוספים מה אומרות בריות, ובאים לכפתורי ההצבעה שלהם ועושים את הלוך הרוח לסעיפי חוק. באוקטובר 2017 נבחרה מפלגת "החוק והמשפט" הלאומנית, וכבר בנובמבר צעדה הפגנה מרובת משתתפים ברחובות וזעקה "אירופה לבנה", "דם טהור", וחברי ממשלה שאך זה נבחרה התבוננו ומצאו שההפגנה מעוררת השתאות אסטתית. במשך שנה בשלה הנחישות לטהר את פולניה מכל אשמה של שיתוף פעולה עם הנאצים לבל יוכתם שמה הטוב. הממשלה פעלה באורח נמרץ בתוך תחומי ארצה ומחוצה לה להדוף 'הוצאת שם רע' לפולניה הטהורה.
אמת או שקר עכשיו בא החוק, שהופך כל אזכור של פעילות שואתית פולנית לעוון שיש לו עונשין. אין זה נכון שהבית התחתון משכתב את ההיסטוריה. אי-אפשר. אבל נכון הוא שהבית התחתון משבט את פולניה ועושה אותה שה תמים שיסרב להיות שעיר לעזאזל, ואפילו קורבן להשמצות הוא מסרב על-פי חוק ויוהרה להיות. הפולמיקה הילדותית של ראשי העם האומרים כי אושוויץ איננו שם פולני וכי Arbeit macht frei לא נכתב פולנית ולא נכתב על-ידי פולנים ועל כן כל האומר כי פולין חטאה יתכבד וילך לבית הסוהר, היא פתטית. חקיקת חוק המטהר את פולין מעוון והמטיל קנסות ומאסר על מגניה של פולין בימי המלחמה היא המוכרחה להטריד כל אדם, לא רק כל יהודי. אי-אפשר לחוקק אמת או שקר בפרלמנטים.
יש הלוך רוח המוכרח לעורר דאגה עמוקה בארבע קצוות העולם התולה את הפטריוטיות הפשוטה, התמימה, המגדירה עצמה כאהבת מולדת ומורשתה על וו של לאומנות ומגדירה אותה כאמונה בעליונות ובטהרת הלאום באשר הוא לאום. לא מעשים מרחקים ומעשים מקרבים, אלא הלאום הוא מעל לכל. המוחה על עוון שעווה הלאום - מוקע כבוגדני. הקורא בספרי ימיו גם תקופות קודרות -מואשם כעבריין. כמימים ימימה, מגניבים הפטריוטים האלה של 'ארצי קודם לכל ומעל לכל' את היהודי הנצחי לתוך הזירה החשוכה. הם רואים בו אויב כי הוא, היהודי, טוען שוב שהרגו אותו. גם אם הרגו זה לא הם. זה תמיד מישהו אחר. ותמיד אותו יהודי לא מבחין בין מישהו אחר אחד לבין מישהו אחר שני. זה לא אנטישמיות. זה הגינות כלפי המולדת. זהירות! זה מוכר מדי. פתאום כבר לא רחוק כל כך.
פולניה הייתה גיא הריגה. היו בה חסידי אומות עולם שחירפו נפשם להציל בסיכון חייהם יהודים. היו בה לוחמי חופש. היו ה בה שהתנגדו התנגדות פאסיבית לכיבוש הגרמני. והיו בה רוצחים. היו בה משתפי פעולה. היו בה שאשמו אשמת עולם בעוון השמדת עם. אבל בנוסף לדיפרנציאציה הזאת היו בפולין שלושה מיליון יהודים שהושמדו ונעקרו וגורשו והתאלמנו והתייתמו והבוז למפלגה פוליטית שאינה מבינה שהמחוקק מוחק, שהמחוקק המוחק הופך את השואה למשהו נורא מכל, אכן, 'הייתה אבל אצלי ולא אני'. זה עוון בלתי נסבל.
מדינת ישראל היא מדינת כלל ישראל. כך הגדירה עצמה. כך היא מחויבת לראות עצמה. היא לא תעבור לסדר היום על החקיקה הזאת שתהיה לחוק אם תאומץ גם על-ידי הבית העליון. הדיפלומטיה הישראלית תעשה כל שלאל ידה כדי לעכב. אבל זה לא מספיק. הגלישה למדרון של הלאומנות הטוענת לטהרתה היא אויב . היא מסכנת את הנאורות בעולם אולם ככל שהדברים תלויים בנו היא מסכנת את העם היהודי. כל הטוען לעליונותו, הלאומנית, האתנית, הגזעית, הוא אויב ישראל כי כל ה'עליונייים'
האלה סופם זקוקים ליהודים עליו הם יכולים להתעלות כפי שהתעלו עליו בימי דברי ימיה של האנושות. פולין המחוקקת מוחקת. היא חלוצה. יבואו אחריה מחוקות מוחקות עוד.