ישראל "נתברכה" רק במעט מדינות המגלות כיום אהדה כלפיה. עם הקומץ הזה נמנות דווקא שלוש מדינות אירופיות, שבהן שולטות מפלגות הימין, שבלשון-המעטה כלל אינן רוחשות אהדה לזרים. הדברים אמורים באוסטריה, פולין והונגריה - שלוש מדינות, שגם עכשיו, שישה עשורים לאחר השואה, עדיין אינן מוכנות להכיר במה שהייתה בשעתה התנכלותן האכזרית ליהודיהן, במסגרת המדיניות הפרו-נאצית שלהן.
והנה, הפלא ופלא, מחזרות בימים אלה אחר ישראל שלוש המדינות, שנודעו בזמנן כאנטישמיות לשמן, ולא חלילה וחס מאהבת-מרדכי, כמו משנאתו הגלויה של המן. אחרי ככלות הכל יש לישראל ולשלוש המדינות, התומכות בה כעת, לפחות אינטרס אחד משותף: להדוף, בכל מחיר, מעל פניהן את האיסלאם הקיצוני, המאיים להשתלט על העולם החופשי.
הערצת הכוח סוד החיזור של אוסטריה, פולין והונגריה אחרי ישראל נעוץ, מן הסתם, בהערצת הכוח שלה. וכיוון שכך תיטיב ישראל לעשות אם תירתם כעת למשימה המשותפת הרובצת לפתחן: למגר את ראש הנחש האיסלאמי. עם זאת מובן מאליו שאת זיכרון העבר המר שיש לנו מאותן שלוש מדינות אנטישמיות, לא ניתן, כמובן, לטשטש, מה גם שהן לא מצאו עד היום לנכון לפצות את שרידי השואה שהיו בתחומן.
בתוך כך תגיע, מן הסתם, גם שעתו של חשבון הנפש הגדול שיש עדיין לעם היהודי עם אוסטריה, פולין והונגריה. ומאחר שמשטריהן הקיצוניים של שלוש מדינות אלה מעריצים מעל לכל את שפת הכוח - סביר להניח שהם גם ישכילו להכות על החטא הגדול שחטאו, ולבוא בכך לפחות לקראת ישראל, אם לא לקראת העם היהודי עצמו.
