הון שלטון

הון שלטון הוא לא רק סיסמה הוא המצב הנוכחי בישראל של 2018. כיום אחד הבעיות הגדולות שאיש לא מודע לגודלה. כידוע בעלי הון הם אלה שמחזיקים בעיתונים, בערוצי הטלווזיה, ובאתרי החדשות. הנחת יסוד ראשונה אומרת. שכל איש תקשורת יודע, כיום אין גוף תקשורת שמכניס כסף בישראל. (למעט התאגיד) שהרי כל ההכנסות של גופי התקשורת הם מהפרסומות רק שבישראל אין מספיק צרכנים שייקנו מספיק דברים שיצדיקו פרסום גדול. וכך יוצא שאין הכנסה רווחית לא בטלווזיה ולא בעיתונות. כך שמיד עולה השאלה למה שמישהו יקנה גוף שהוא רק יפסיד ממנו כסף. אלא התמורה שהטייקונים מקבלים היא שווה הרבה יותר מרווח כלכלי מעסקה כלשהי. לדוגמה לא סביר שתשמעו בערוצי רשת וקשת כתבות על המפעלים המזהמים של האחים עופר או על הקנסות שקוקה קולה קיבלו מהממונה על ההגבלים העסקיים. דוגמה נוספת היא נוחי דנקנר שב-2011 קנה את מעריב בשביל להילחם בדמרקר שנלחם באותה עת בריכוזיות. משעשע שהיה ביקורת על דנקנר שהאימפריה שלו ריכוזית מדי והוא וכמענה לביקורת קונה גוף תקשורת. קבלתם תשובה הטייקונים קונים את כלי התקשורת בשביל לקדם פרסום חיובי לעסקים שלהם או למנוע פרסום שלילי. אם לא תשמעו שלטייקון עצמו יש חברת תקשורת בטח תשמעו על החבר שדואג לו או בקשר עסקי איתו ובעזרת השליטה במדיה שלו עוזר. כך למשל נחמיה פישמן השתמש בעיתון גלובס שהיה ברשותו בשביל לפנק בנקאים (פורסם בתוכנית עובדה בערוץ 12). כשמדברים על אנשי עסקים שמשתמשים במדיה בשביל להשתלט על הדעת הקהל, הדבר לא חייב להיות דווקא לעזור לעסקים שלהם, לפעמים זה בשביל לצבור עוד כוח ושליטה על פוליטיקאים. כך מפורסם הקשר בין שלדון אדלסון- ישראל היום- ונתניהו. וכמובן העיתון ידיעות שבבחירות הקודמות דאג לקדם את הרצוג (בחירה מעניינת) פרשה שזכתה כבר לכינוי פרשת 2000 ועוד יותר מפורסם הרשימה השחורה של ידיעות שבה נמנו יחימוביץ' ונתניהו ורשימת המועדפים שבה כיכבו לפיד, שקד, בנט ועוד. כמובן שישנם גם עיתונאים רציניים שפועלים בניגוד לעמדת הממונים עליהם כמו סימה קדמון מידיעות שהוזכרה בהקלטות בפרשת 2000 כמי שאין לה ממונה. גיא זוהר שהתפטר בשידור בגלל שלא הסכים להתנצל בפני אדלסון על תחקיר, ואילנה דיין. יוצא שפעם הבאה שאתם שומעים אנשי תקשורת (שרובם תל אביבים) שצורחים שהם כלבי השמירה של הדמוקרטיה תזכירו להם שהם יותר עוזרים לחתול לשמור על השמנת.