התחממות כדור-הארץ: חם אבל פחות

13 השנים 2013-2001 התאפיינו ביציבות כמעט מוחלטת בטמפרטורת כדור-הארץ, ויציבות זו גרמה לשלוש תוצאות עיקריות: 1. הארגון היציג של מדעני האקלים, IPCC, שנוכח בקריסת תחזיותיו להמשך ההתחממות, עדכן את תחזיותיו, והפך אותן ליותר מתונות ופחות בטוחות בעצמן. 2. המפקפקים בתקפותה של השערת גז החממה, הזוקפת את ההתחממות לחובת שריפת נפט ופחם, היו משוכנעים בניצחונם המוחלט על חסידיה השוטים של השערה זו, הנשענת לדעתם (וגם לדעתי) על כרעי תרנגולת. 3. החלו להופיע השערות חדשות/ישנות, שהנתונים על היציבות אישרו כביכול את תקפותן, ושעל פיהן אנו עומדים בפני תקופת התקררות. אבל לאחר מכן הגיעו ארבע השנים 2017-2014, והפכו את הקערה על פיה. כבר בשנת 2014 נרשם שיא טמפרטורה חדש, אם כי גבוה מהשיא הקודם רק בשתי מאיות המעלה, ואילו שתי השנים 2015 ו-2016 רשמו שיאים הגבוהים אפילו מזה של 2014 בשתי עשיריות המעלה. וכשמדובר על טמפרטורת כדור-הארץ, שתי עשיריות המעלה זה המון. האמת היא שמה שקרה בשנים 2016,2015 מזכיר את מה שקרה בשנים 1998,1997, שבהן נרשמו שני שיאי טמפרטורה עוקבים: השיא של 1998 היה גבוה מהשיא שנרשם בשנת 1990 ב-0.24 מעלות, וכך גם השיא שנרשם בשנת 2016 גבוה מהשיא שנרשם בשנת 2010 ב-0.24 מעלות. שנת 2017 הייתה קרה יותר משנת השיא 2016 ב-0.12 מעלות, ובחודשיה האחרונים של השנה כבר התקרבה הטמפרטורה לזו ששררה בשנת השיא הקודם של 2010, והייתה נמוכה יותר מזו ששררה בשנת 2016 ב-0.2 מעלות. האמת היא שפשוט אי-אפשר לחזות מה יקרה בעתיד, והסיבה לכך פשוטה. בעוד שאנשי המדעים הניסיוניים, הפיזיקה והכימיה, יכולים לערוך ניסיונות במעבדה כדי להפריך או לאשש תאוריה מסוימת, בפני מדעני האקלים, בדומה לכלכלנים, ניצבים אך ורק נתוני העבר מהם ניתן להסיק מסקנות. וכשם שעד היום לא קיימת הסכמה בין הכלכלנים לגבי הסיבות למשבר הכלכלי של שנת 1929, שהיה הסיבה העיקרית לעלייתו של היטלר לשלטון, כך גם לא קיימת הסכמה בין מדעני האקלים לגבי הסיבות להתחממות. לפני כחודש התפרסם בגלובס ראיון עם פרופסור ניר שביב, מבכירי הפיזיקאים באוניברסיטה העברית, שהוא אחד מהסבורים שההתחממות נובעת מפעילות השמש ולא מהפעילות האנושית. לדבריו של שביב: "בצרפת ובארה"ב אנשים שהכחישו ששינויי האקלים הם מעשה ידי אדם ממש נזרקו מאוניברסיטאות". כיוון שכל מה שיש בידינו הם נתוני העבר, מוצגים להלן נתוני הטמפרטורה הממוצעת בעשורים האחרונים. הנתונים מוצגים יחסית לטמפרטורה הממוצעת במהלך המאה העשרים, כשבסוגריים מוצגים השינויים בכל עשור לעומת העשור שקדם לו. הנתונים הם נתוני השירות המטאורולוגי האנגלי. 1977-1968: 0.09- (0.05-) 1987-1978: 0.06 (0.15) 1997-1988: 0.22 (0.16) 2007-1998: 0.46 (0.24) 2017-2008: 0.57 (0.11) מסתבר אפוא שהטמפרטורה הממוצעת בעשור האחרון גבוהה בערך בשש עשיריות המעלה מהטמפרטורה הממוצעת במהלך המאה העשרים, ומי שמספר לנו שהוא לא יכול לחיות בלי מזגן בגלל שכדור-הארץ התחמם, פשוט חי בסרט. נקודת מבט נוספת על נתוני העבר ניתן לקבל על-ידי חישוב קצב השינויים בטמפרטורה בעשרים שנה. חישוב כזה מעלה שבעשרים השנים 1977-1958 חלה התקררות(!) בקצב של 0.64 מעלות למאה שנה, בשנים 1997-1978 חלה התחממות בקצב של 1.47 מעלות למאה שנה, ובשנים 2017-1998 חלה התחממות בקצב כמעט זהה: 1.46 מעלות למאה שנה. הסכנה הגדולה ביותר המיוחסת להמשך ההתחממות היא עלייה בגובה פני הים, שתגרום להצפת אזורים נרחבים בעולם. אלא שממש לפני מספר ימים פרסם פרופסור מיכה קליין מאמר המוכיח שממוצע המדידות של גובה פני הים יחסית ליבשה בכל העולם מצביע על יציבות מוחלטת, כשכל העלייה המיוחסת לגובה פני הים נובעת מתיקונים שבוצעו על-ידי המדענים שניתחו נתונים אלה. קליין מספר גם שמדידות שנעשו בישראל על-ידי המרכז למיפוי ישראל מצביעות על יציבות מוחלטת בגובה פני הים יחסית ליבשה, בעוד שמדידות שנערכו על-ידי המכון לחקר ימים ואגמים מצביעות על עלייה בקצב של 55 סנטימטר למאה שנה. קליין מסביר באופן משכנע מדוע הוא מעדיף את נתוני המרכז למיפוי ישראל, ויש לשער שרוב הנהנים לשחות בים יסכימו איתו שהים נשאר באותו מקום, ולא הציף את החופים. אברהם חלפי כתב לפני שנים: נשב נשוחח על דא ועל הא על אי-השוקע במים על אבינו אדם על אמנו חוה ועל מלאכים בשמים ומובטח לקורא שהוא יזכה לראות אי-השוקע במים בדיוק כשם שיראה מלאכים בשמים.