אם השופט ברק מרצה, זה סימן שבמשרד המשפטים יש כוח רציני. למיטב זכרוני השופט ברק שמר על דממה כל עוד לא חשש לקריסת המהפכה שלו, וכאשר הוא נואם, הוא כנראה חושש, ובצדק. יש לו הרבה מה לחשוש, שרת המשפטים די מזעזעת לו את אמות הספים.
והפעם הוא העלה את נושא שוויון הזכויות לערבים ואמר "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית צריכים לשמש בסיס לאזרחותם המלאה, ולשוויונם של האזרחים הערבים החיים עמנו".
ונשאלת השאלה איזה זכויות אנו מקפחים מערביי ישראל. אנחנו מאושפזים באותם בתי חולים, לומדים באותה מערכת חינוך, זכאים לאותן זכויות רווחה, הם משוחררים מהצבא בגלל עימות הדמים, ואיש לא גורע מהם מילימטר בגלל שלוש השנים שבהם הם לומדים או עובדים, אז היכן אי-השוויון?
על איזה אי-שוויון מדבר השופט ברק? ובכן אי-שוויון הוא ענק, הוא צועק לשמיים. אני כיהודי, יכול להביא לארץ כל קרוב משפחה יהודי, והקרוב היהודי יהיה אזרח עם נגיעתו בקרקע המדינה, ושכני הערבי ספק אם יוכל להביא קרוב משפחה לביקור, ודאי לא כאזרח. חוקי ההגירה לישראל מתעדפים ללא כל ספק ובלב זכויות האזרח את היהודים על הערבים, והאם לכך מתכוון ברק בהתייחסו לאי השוויון? כי היכן יש עוד אי-שוויון?
ואם התכוון לכך האם דעתו היא שגם ערבים שיגיעו לכאן יקבלו מיד אזרחות? ולא רק ערבים אלא כל זר? שוויון זכויות לא?
אז אם הייתי שם אז הייתי קם ושואל אותו אם צריך להרחיב את חוק השבות לכל, ואם היה עונה לי שלא צריך הייתי שואל אותו ומה עם השוויון המטופש אם כן? אבל אצלנו איש לא שואל, כולם מקבלים את מה שקבוצת אנשים "מכובדים" מורחת אותם, וחוזרים הביתה לקפה ולריאליטי.
