אבי גבאי מתאים ל"מחנה הציוני" ככפפה ליד. בצוותא חדא עם שאר ה"ציונים" במחנה - זוהייר בהלול,
מרב מיכאלי,
ציפי לבני ו
אראל מרגלית הוא מוכיח חזור והוכח את אורך כברת הדרך ממנה התרחקו הוא וחבר מרעיו מהרעיון הציוני וממדינת היהודים.
קראתי את תקציר הנאום אותו נשא יו"ר "
המחנה הציוני" בכנס ירושלים המתקיים בירושלים. אוסף ההבלים אותם הצליח גבאי לרכז לנאום אחד מותיר את הקורא עם מסקנות עגומות באשר ל"תובנותיו" של גבאי המלמדות על ניתוק גמור מהמורשת היהודית על בורות קשה. אלה מהווים המשך עצוב לבדיחה הלא מוצלחת המכונה "המחנה הציוני".
על כינוי זה למפלגה הזו עמדנו בעבר, אין בפוליטיקה הישראלית אף מפלגה עם שם מטעה יותר. השילוב של ציפי לבני (שמאל קיצוני), זוהייר בהלול (לאומן ערבי), מרב מיכאלי (פוסט מודרניזם מוטרף וחולני) וכעת גם גבאי (שבשבת של בורות עמוקה המשולבת בשטחיות וחוסר בסיסי ומדאיג בהכרת היהדות) הופך את המפלגה הזו למשהו העומד בסתירה גמורה לעצם קיום המדינה כמדינה יהודית.
נבחן את דבריו:
גבאי פותח במנטרות שדופות התואמות להפליא את הפסיכוזה התקשורתית המנוהלת על-ידי גורמי שמאל רדיקליים באומרו שהרבנים החרד"ליים בולטים בפילוג, בהקצנה, בהסתה ובהדרה. בדבריו אלה הוא מאמץ אמירות ריקות מתוכן שבינן לבין המציאות אין ולא כלום. שמירה על אופיה היהודי של המדינה, מלחמה בהתבוללות, דאגה לשלמות המשפחה היהודית, כל אלה בעיניו הסתה, הדרה ופילוג.
עז מצח "להט"בים נמצאים גם אצלכם בקהילות", מתריס האוויל הזה שנפל שדוד בשבי הסוטים ועוזריהם בהיותו מצדד בסטיות מיניות, בנטיות "הפוכות" ובבוקה מבולקה ובלבול מיני המנותקים מסדרי עולם ומאיימים על המשך קיום החברה והאנושות. "הם לא פחות טובים מאף אחד אחר", מוסיף גבאי, והרי לכם מרב מיכאלי "במיטבה" הצועקת מגרונו לאחר שככל הנראה השתלטה על תודעתו של ראש מפלגתה (לעת עתה... שהרי רחשי מרידה בגבאי ורינונים על החלפתו באחר נשמעים חדשים לבקרים).
את הרב שמואל אליהו הנלחם נגד התבוללות, בעד חוסנו של צה"ל ונגד מגמות פמיניסטיות קיצוניות (שהיו בצה"ל לחלק מסדר היום אותו יש לקדם) מכנה גבאי "עז מצח" ומלין על שתיקת בני הציונות הדתית נוכח "הרבנים ודבריהם".
גבאי חושב קטן, עד כדי כך שאינו יכול בלי להידרש לרצח רבין - "השתיקה הזו (של הציונות הדתית-ב.ש.) הדהדה בימי אוסלו, והגיעה לשיא לפני רצח רבין. אולי אז, עשיתם את חשבון הנפש הציבורי, אבל זה עבר לכם ברגע שחזרתם לעמדת כוח". נו שוין, אז גבאי סימן "וי" על סיסמה נוספת של "המחנה הציוני", מה שלא מפריע לו להתלונן על פעילות הרבנים ל"פילוג" העם...
מסתבר שגבאי אינו רואה עצמו מחויב לדבר אמת וכך הוא טוען בלהט ש"מיליוני יהודים מהזרמים הקונסרבטיביים והרפורמים מודרים מרחבת הכותל" דבר שלא היה ולא נברא. ועוד טענות ומענות על אודות הסתה, התרחקות מהטלוויזיה רחמנא ליצלן, הקפדה על אורך החצאיות אצל הנשים, "הפרדה מגדרית" (איך לא?...) גם בבני עקיבא, וכן יגון וצער בגין "היעלמותה של המתינות".
לא פעם אנו מוכים במבוכה נוכח הדמויות הדהויות המאיישות את הפוליטיקה הישראלית - איכויותיהן, תבונתן, השכלתן, המטען התרבותי אותו הן נושאות, היושרה והיושר ועוד... לא אחדש דבר אם אקבע שירידת הדורות מתעצמת מאוד גם בפוליטיקה. די בבחינת אישיותם של מנהיגי המחנה הציוני (ללא מירכאות) אותו מתיימרים להמשיך גבאי וחבר מרעיו כדי להבין את גודל השבר ואת הנפילה הגדולה.
בן גוריון, לוי אשכול,
גולדה מאיר, יגאל אלון, ואולי אפילו רבין, כל אלה היו מתהפכים היום בקברם לו שמעו את המשנה הסדורה בפיהם של זוהייר בהלול, מרב מיכאלי,
יוסי יונה, ציפי לבני ואראל מרגלית. בעניינים שונים ואולי בראשם אלה הקשורים לאופיה היהודי של מדינת היהודים, מבטאים אלה מהמחנה עם המירכאות את היפוך משנתם של אלה המקוריים, מנהיגי המחנה הזה מבן גוריון ועד רבין.
אין כל צורך להחליף את גבאי, לפי מפגן הבורות אותו הפגין בכנס ירושלים, לפי הריחוק מהיהדות, לפי השטחיות, לפי חוסר ההבנה כלפי הציונות הדתית ומנהיגים רוחניים - אתה, אבי גבאי, מתאים ל"מחנה הציוני" ככפפה ליד!
