מי שהיה הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה עו"ד אסף רוזנברג, נאלץ לסיים את תפקידו בבושת פנים, לאחר שהתברר שסגניתו באגף המשמעת אילה ליפץ הוניגמן, הייתה פילגשו. אבל העובדה הזאת לא מונעת ממנו לחוות דעה כיצד צריך לנהוג במי שסרחו בשירות המדינה. תאוות פרסום בלתי נשלטת המוכרת מהעבר, או קהות חושים? דבר אחד ברור: אסף רוזנברג נושא על גבו חטוטרת שלא מאפשרת לו להיות פרשן משפטי, בנושא שקשור לעבירות משמעת, ובוודאי שלא להטיף מוסר ולייעץ איך לנהוג באחרים.
אני מציע למנות את אסף רוזנברג, הממונה לשעבר על המשמעת בנציבות שירות המדינה, לאביר איכות השלטון. מי שמנסה להציג עצמו כמי שלא דבק בו רבב, הוא האיש שמצא בסגניתו אילה ליפץ הוניגמן, את המועמדת הראויה ביותר לשמש מאהבת ופילגש, כששימש בתפקיד הרגיש של האחראי על אכיפת המשמעת בנציבות שירות המדינה.
רוזנברג, תאב פרסום, שכנראה לא מחמיץ שום הזדמנות לקרוא את שמו בעיתונים, מחווה הפעם דעה בהתנדבות. בראיון לעיתון הכלכלי "
גלובס", הוא אומר שהחוק מאפשר להעמיד לדין משמעתי את
רות דוד, משום שעדיין לא חלפה שנה מאז הסתיים ההליך הפלילי נגדה.
רוזנברג ולא אחר נבחר ע"י "גלובס" לחוות דעה האם יש להעמיד את פרקליטת המחוז לשעבר, רות דוד, לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, על המתנות שקיבלה מעו"ד
רונאל פישר, ומהקבלן
יאיר ביטון. היא עשתה זאת ע"פ החשד בתקופה שבה כיהנה כפרקליטת מחוז תל אביב.
רוזנברג, שהפך סמל למוסר ומנהל תקין, מזדרז לקבוע במלוא הרצינות, שניתן להעמיד את רות דוד לדין לאור העובדה שעדיין לא חלפה שנה מאז הסתיים ההליך בבג"ץ בעניינה מאז נובמבר 2017.
ירא שמים בעל נורמות מוסר יוצאות דופן לטענת רוזנברג, ניתן להעמיד את רות דוד לדין על-פי סעיף 66 לחוק שירות המדינה. סעיף 66 לחוק אכן קובע כי "מותר להתחיל בהליכים בפני בית דין אף לאחר שפרש העובד מהשירות, ובלבד שהתובענה תוגש תוך שנתיים מיום הפרישה, או תוך שנה מיום סיום חקירת המשטרה, או הדיון הפלילי, לפי המאוחר, על-פי הוראות היועץ המשפטי לממשלה, או נציב השירות או לפי בקשת העובד".
אין ספק שסעיף 66 לחוק שירות המדינה הולם גם את מצבו המשפטי של רוזנברג, והוא ככפה לידו של מי שיבקש להעמיד את רוזנברג לדין, לאחר שקיים יחסים מיניים אסורים עם סגניתו, כפי שהוא עצמו הודה, בפני מי שהיה הממונה הישיר עליו באותה עת נציב שירות המדינה.
רוזנברג, איש ירא שמים, בעל נורמות מוסר שאסורות בשירות המדינה, נבעט מתפקידו, אבל לא הועמד מעולם לדין על המעשה החמור והבזוי שעשה, כאשר סעיף 66 קובע במפורש, כפי שרוזנברג עצמו יודע, שהנציבות יכולה להעמידו לדין שנתיים מיום פרישתו ולכן ראוי שהנציבות תעשה זאת בהקדם.
סגניתו הייתה גם פילגשו במקרה של רוזנברג מדובר לא רק בנראות ציבורית, אלא בעובד שאמור היה להוות סמל ודוגמה לעובדי המדינה, שהעמיד לדין במסגרת תפקידו אלפי עובדי מדינה. רוזנברג הפך את מי ששימשה סגניתו, לפילגשו. גם אם הדבר נעשה בהסכמתה המלאה של ליפץ הוניגמן, יש בכך עבירה חמורה. רוזנברג בתפקידו היה מודע לה ועל רוזנברג לתת על-כך את הדין.
לא רק שרוזנברג יצא בשין ועין מהפרשיה שלה היה שותף, אלא הוא מעז להתראיין ולהשיא עצות משפטיות כיצד לנהוג בעניינם של אחרים, במקום שיבין את המשמעות החמורה של מעשיו.
אי-חידוש חוזה ההעסקה של רוזנברג, לאחר דוח חמור שפרסם
מבקר המדינה על אגף המשמעת, הוא הוכחה נוספת לכך שאין להסכים לכך שפרישתו המבישה של רוזנברג משירות המדינה תהווה תחליף לכך שייתן את הדין.
אוירה מביכה והתנהגות לא ראויה זה בלתי נתפס ומעורר גיחוך, אבל כאשר התפוצצה פרשיה של הטרדה מינית, באחת משגרירויות ישראל באמריקה הלטינית, שכללה תלונות על התנהגות לא הולמת, והוללות מינית עם נשים מקומיות, מי שנשלח להמשיך בחקירה הוא לא אחר מאסף רוזנברג, שהזדרז לצאת לאמריקה הלטינית, יחד עם שני נציגים ממשרד החוץ.
התברר, כי הקב"ט באותה מדינה קיים מערכת יחסים עם אישה מקומית במשך שנה, ונהג לערוך את הפגישות בדירת השרד של סגנו בניגוד לנהלים. גורמים בנציבות, שלא קשה לנחש מיהם, טענו אז שהחקירה העלתה קופת שרצים, ואווירה מביכה של הוללות והתנהגות לא ראויה, כאשר עובדים חיפו אחד על השני.
ואיך ניתן להגדיר את מערכת היחסים של רוזנברג וסגניתו, אם לא באותן מילים בדיוק שבה הגדירו אז גורמים בנציבות את הפרשייה המינית בשגרירות באמריקה הלטינית? אווירה מביכה של הוללות והתנהגות לא ראויה. על זה רוזנברג צריך לתת את הדין ובהקדם.
