אהרן ברק זנח את החרות

אהרן ברק, מי שכיהן במשרות בכירות במערכת המשפט בישראל, נמנע במאמרים שסיפק לעיתונות היומית מלהתייחס למציאות משפטית, הנובעת מעצם עובדת היותנו שולטים על מיליוני פלשתינים בין הים לירדן. מדינת ישראל, ההיסטוריה שלה שלובה ושזורה בהיסטוריה של העם היהודי, זו מדינה המנציחה את זכרם של בניה שנטבחו בשואה. חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל נועדה להיות פתרון לעם היהודי מחוסר מולדת ועצמאות לאומית. מצער, שאהרן ברק ברח מהדיון, שאין לקשור בין מימוש כמיהת הדורות לבניית בית יהודי ובין העיוותים המשפטיים, שיצרנו כאן תוך מימוש זכותנו המוצדקת למדינה עצמאית, כמו: "ממלכת ישראל השלישית" (1956), התבוססות בבוץ בשטחי לבנון(1982) והקרבת ילדינו לרולטת אש, כאשר אנחנו שולטים על חייהם של מיליוני פלשתינים בין הירדן לים כבר חמישים שנה מדינת ישראל קמה מתוך מחויבות, שערכי החרות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל יהיו בבסיס אדניה. מדינה, שהתנ"ך הוא הבסיסי שבספריה וחזון נביאי ישראל הוא יסוד מוסריותה. חבל שאהרן ברק נמנע מלהתייחס למציאות כאובה, שלא ניתן לממש את המחויבות לערכי הצדק, היושר והשלום, כפי שעוצבו במורשת ישראל תוך כדי כך, שאנחנו שולטים כבר חמישים שנה על עם אחר, הצבוע כמונו בצבעי אדמתה של הארץ הזו, ונמנעים מלהפנים, שגם לו מאוויים לאומיים, ולא ניתן להשתית יישום לכמיהה לאומית אחת באמצעות דיכוי כמיהה לאומית של הזולת. את זעקת ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים בימי עוזיהו יותם אחז וחזקיהו מלכי יהודה - "הוֹי מַגִּיעֵי בַּית בְּבַיִת, שָׁדֶה בְּשָׁדֶה יַקְרִיבוּ..." לא שמעו במשרד המשפטים בישראל וגם אינו רוצה לשמוע הרוב בכנסת ישראל, המבקש להכשיר בחוק מציאות של בניית בתים על אדמות של פלשתינים. על כך אמר הנביא - "עַם כֶּבֶד עֲווֹן" ועל העוון הזה לא התריס אהרן ברק. מצער, שאהרן ברק אינו נחוש בדעתו שלא ניתן לקיים משטר דמוקרטי, כשאנחנו שולטים באמצעות כוח צבאי על חייהם של מיליוני אנשים בני עם אחר.