ספר דברי הימים אשר לרה"מ

בימים ההם, בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה בארץ ישראל, ומאז עלה על כס שילטונו עברו עשרים ושתיים שנים, למעט הפסקות קלות. ומאז שבתו על כסאו אשר בירושלים הבירה, השמאלנים והתקשורתיים והעיתונאים, וכתבלבי חצר, שנאוהו על תוארו, וחיפשו במשקפיים עגולות ברחבי מדינת תל אביב ובארץ כולה, להאשימו במיני חטאים. ויקנו כרטיסים אל המדינות אשר מעבר לים, וימריאו אל היבשות השונות, ויצללו אל תהומות האוקינוסים, ויפילו פור וינדרו נדר, הפעם נתפוס אותו! ויפתחו את ספרי הזכרונות, ויעלו שם את שנכתב בזמן מן הזמנים, פרשה פרשה. בראון-חברון, עמדי והדורון, בקבוקים ופיסטוקים, ושום דבר מכול אלה לא צלח לתפור לו תיק. החוקרים מאיימים, חמורי סבר התקשורתיים והשמאלנים מתפוצצים. וכבר ניכתב לפני עשור: ישנו ראש ממשלה, שנולד לאיש ימני, והוא על הכס מזה שנים. שולחים את מינה צמח והיא נותנת עשרים בסקרים והוא הופך הקערה על פיה, ומנדטים באים לו שלושים, ואומרים לו, אל תיסע לקונגרס, המלך השחור, מלא חימה, והוא נוסע וזוכה שם לתהילה. והצורר השחור כל כך השפיל, אבל בא ג'ינגי חדש, וכבר ציוה: ירושלים בירת היהודים... ושום דבר לא שווה בעיני הבגתנים והתרשים, לא רכושם, ולא מלאכתם, ולא משתאותיהם, כל עוד בנימין בנו של בן ציון, יושב בכיסאו. והשנאה אליו היא להם לחם חוק, כרוות מים וכשביעה מלחם/ והעיסוק באיש נתניהו זה חייהם יותר מאוויר הנשימה, ואין להם דבר זולת זאת, כך: בני הכספיתים, וסימות הקדמונים, ומאירי השלוים, ופיוני המוזסים, לכתוב יום יום על הבנימין, כי זאת ידוע ידעו: בלא זאת תיפח רוחם. ואז הופיע פתשגן הכתב, ובו נכתב, יש פרשות שבאלפים מספרם: 1000,2000,3000 וכבר הופיעה 4000 וזאת האחרונה מענייני וואלה שאם לא יתפסו האלפים השלושה, יהיה למפרע החדש ברביעיה. וישתוממו התושבים, במה אתם מתעסקים? וישיבו תשובה: זה ראש הממשלה, קיבל מתנה - ציגריות ומשקה התוסס מעמק השמפיניון, מארנון, לא זה מהעיתון, אחר, זה המילצ'ן שכולם היו ידידיו. משמעון פרס שאת בנו הבכור קרא על שמו, והציפורה שאינה כה ציפורית (נערה אהובה), ובוג'י, ואולמרט, וסילבן שלום, והלפיד שעל ראשו בוער הכובע, והלך לעשות הפוטש ולהעיד שזה הראש הוא ביבי, רצה להיטיב, עם המיטיב... ולא סיפר על עצמו מאומה, על חוק מילצ'ן וכו', כי עז רצונו להגיע לשררה. ודוברת המשטרה לא אשת לפידות, מעריצה קטנה של לפידו ומחזיקה לו האבוקה, עוד בהיותה דוברת משרד האוצרה, וסגלוביץ החבר מדליק אש הלפיד שלח חניכיו לחקור הפרשות, רוצה להצטיין ולעזור ללפיד ולביבי להביא פיד (צרה). וראו התושבים את המפכ"ל מציג כבודה לא מהימנה בעובדה, ומנפנף בהאשמות, כי נשלחו חוקרים נגד חוקריו לשים רגל בחקירה, ויד נשלחה להביא מתלוננת נגד ניצב... ולא חשב המפכ"ל המדושן כי יש בזה עבירה פלילית של מרמה ... והיאך יחקור ניצב המאשים כי נשלחה אחריו אישה לצודו עם מכמורה... כי לא די לצדק להיעשות, יש גם להראות שהצדק נעשה, ואם הליך הצדק לא קיים, לא יצא כך צדק לעולם... והיה תיק 2000 שבו רצה ראש הממשלה למצוא חן בעיני שונאיו, אפילו שרבים אוהביו במחנה יהודה ובגני התערוכה, וכול אלה אינם שווים בפניו עד שהמוזסים יחייכו אליו באהבה. יצאו הרצים דחופים, אבל העיקר אינם עושים. לא נחקרו חברי הכנסת שיזמו ותמכו בחוק י"שראל היום" כדי לקבל פירגון מהעיתון, והציפורה, שהייתה שרת המשפטים, קיבלה תמונות וליטופים כי רצתה להועיל לארנוני המוזסים. והמפכ"ל שבא לתפקיד בלא אהדה, גילה אוזנה של האילנה, כי נתניהו ייחקר בתיק הצוללות, עשה ואמר בלא סמכות, רוצה להתחפש לראש שב"כ, ועליו לסלק נתניהו כשעליו אבק, אחרת יחזור לגבעת שמואל, עם זנב בין רגליו, על כן את ביבי תקוף, ותקבל שקיעה על החוף. וכבר רגיל נתניהו לתרגיל. היה שאול מופז שנהפך לראש קדימה, התחיל לגדף, "ראש ממשלה שקרן", ועשתה קודם הציפורה, והאולמרט, ושרון, ואזי התקשורת לכבודם יצאה מהארון והחלה לשיר להם שירי רון. ויאמר בנימין לתופרי החליפות "אל תדמו בנפשכם כי יצלח פוטשכם, לא יהיה כלום, כי לא היה כלום, ואתה היועמ"ש, לך כנוס את כל החוקרים, ועבור על כל המסמכים, הוצא המוץ מן השחת, ותוציא עניין ללא פגם, כי גם אם אני מעט נהנתן, חובב משקה וסיגר הקובן, זה אך מתן. והסכומים בהם דובר אינם אמינים, זה רק להוסיף עוד קצת מר, מגיע לי צדק ודין, כי החקירה הייתה קלוקלת וחסרת חין..." וילכו עורכי הדין של ראש הממשלה להתייעץ. ואיש לאיש אז יאמר: אין ספק שיצא חף. שמפניות ורודות אינן מזומנים, ויזה אמריקנית איננה מגדלי שביט, וראו הפריחה שהביא, כי ישראל היום מעצמה עולמית. ואם היועמ"ש שהוא קובע אחרון, הגם שמייחל להגיע לבית משפט עליון, יעבוד בלא לחץ מההפגנות, ומלחץ החורבים, היניבים הוויזתות, ויתעלה וימצא שהיה הליך החקירה פסול, ויסגור התיק. הן סגר לאשמה אמיתית רות דוד, שקיבלה מתנות מרונאל פישר, בעבור שינוי דינים, בתיקים נפוחים, אבל היא אחת מהקליקה, חברה בגילדה... זכור יועמ"ש את מכבש התעמולה וחרושת השנאה, את המשטרה שפעלה לחיסול ראש ממשלה, ואם תעשה מראית פני הצדק, כל שרי המדינות, והאחשדרפנים והפחות, בכול מדינה ומדינה: יתמלאו הערכה כי לא דבקת במפגין ובכרזתו: "ביבי אשם עד שתוכח חפותו".