נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות מסרה עדות בפני חוקרי המשטרה על ניסיון "מזעזע" שדווח/שסופר לה על-ידי השופטת (בדימ.)
הילה גרסטל. עדותה נמסרה במסגרת חקירת המשטרה, לפיה נעשה ניסיון לביצוע עסקה: מינוי גרסטל לתפקיד היועץ המשפטי ל
ממשלה, תמורת הבטחה לסגירת תיק המעונות שבו חשודה
שרה נתניהו בביצוע עבירות. חיות מסרה לחוקרי המשטרה כי גרסטל מסרה זאת, בדיעבד, היינו: אחרי מינויו לתפקיד של
אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
בניגוד למקובל, ובעוד החשודים העיקריים בסיפור הזה (ניר חפץ, אלי קמיר) מוחזקים במעצר, התירו חוקרי המשטרה לחיות להוציא הודעה מטעמה על פרטי החקירה ועל עמדתה בנושא. לא הודעה אישית, אלא כהודעת מערכת מתוקף כוחה של הנהלת בית המשפט.
דוברת בתי המשפט מסרה מיד לאחר החקירה כי אושר למסור לציבור את עיקרי העדות. לדברי חיות, גרסטל "סיפרה לה בדיעבד ולאחר שהמועמדות כבר לא הייתה רלוונטית, כי מישהו הקרוב לראש הממשלה דיבר עם ידיד שלה בעת שהייתה מועמדת וביקש לברר אתו מה תהיה עמדתה לגבי חקירות אשת ראש הממשלה". בהודעה נאמר עוד, כי "גרסטל הביעה בפני חיות זעזוע מהאירוע, אך היא הוסיפה, כי לא תוכל לפרט מעבר לכך ולא תוכל לספר לה מי האנשים שבהם מדובר. בשל מיעוט הפרטים והסיפור המעורפל שאותו בחרה גרסטל לספר לה, לא היה בידי חיות בסיס כלשהו לנקיטת כל צעד מצידה".
הנה-כי-כן: גרסתה/עדותה של הנשיא חיות מובאת, על-מגש של כסף, בפני עורכי דינם של חפץ וקמיר, ובפני מקורביהם המצויים בסוד העניינים. פתאום נעלם החשש לשיבוש מהלכי חקירה ומשפט, משל כבודה ומעמדה של חיות חשובים יותר. וכל זה עוד לפני שהמשטרה ו/או היועץ המשפטי לממשלה הצליחו לבחון לעומק ולהגיע למסקנות: האם ראש הממשלה
בנימין נתניהו ו/או רעייתו היו בסוד העסקה הנטענת.
שימו לב לחידוד הבא, המובא בגרסת חיות: מישהו הקרוב לנתניהו דיבר עם ידיד של גרסטל בעת שהייתה מועמדת "
וביקש לברר אתו מה תהיה עמדתה לגבי חקירות אשת ראש הממשלה". ביקש לברר
עמדתה, להבדיל מבקשה לקבל
הסכמתה מראש לעסקה: מינוי תמורת גניזת תיק חקירה (בארה"ב, לדוגמה, נערכים שימועים לבעלי תפקידים בכירים בטרם בחירתם/כניסתם לתפקיד, הן כדי לבחון עמודתיהם בעניינים שונים, כולל בעניינים ספציפיים, והן כדי לבחון כשירותם/נקיונם).
האינטרסים של הנשיאה חיות ובכל זאת: קשה להבין מדוע חיות נמנעה ממסירת המידע שהובא לידיעתה, לגורמים המוסמכים. קרי: לרשויות האכיפה והחקירה, ובראשם אל היועמ"ש מנדלבליט שנבחר. חיות אמורה הייתה להפנים את תקדים פרשת בראון-חברון, ולהימנע מכל מעשה או מחדל העלול להדיף ריח של הסתרת מידע בעייתית והפרת אמונים. מוזר שצוות החקירה התעלם מהאינטרסים הזרים של חיות עצמה, בעטיים לא קיימה את חובת-הדיווח:
- הימנעות מסיבוך גרסטל - חיות וגרסטל חברות שנים רבות. חברות אמת. סביר להניח שגרסטל השיחה לפי תומה, בין חברות. חיות שמרה על סודה של גרסטל ונמנעה מדיווח שעלול היה לסבך את גרסטל בשאלה מדוע לא דיווחת למשטרה בזמן אמת. חיות העדיפה את ערך החברות על-פני חובתה כבעלת תפקיד בכיר במערכת המשפט בישראל;
- מידע הוא כוח (1) - חיות קיבלה מחברתה גרסטל מידע נפיץ. ומידע הוא כוח, במיוחד כאשר מועמדותה של חיות לכהונת נשיאת בית המשפט העליון, הייתה באותה תקופה מאוימת על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ומקורביו, וכן על-ידי שרת המשפטים אילת שקד. גורמים אלה ומקורביהם כפרו באותה עת בשיטת הסניוריטי הנהוגה, ודיברו מפורשות על תוכניות ורעיונות לקיים הליכים מלאים לבחירת נשיא בית משפט העליון על-ידי הוועדה לבחירת שופטיןם, מתוך כמה מועמדים שיוצגו בפני הוועדה;
- מידע הוא כוח (2) - חיות יצרה מצב, שבו היא מחזיקה חומר מפליל לכאורה לפחות נגד אנשים המזוהים עם נתניהו, ובראשם חפץ, שידו בכל והוא קרוב במיוחד לשרה נתניהו. ומידע הוא כוח, כאמור. וגם בהימנעות משימוש בו טמונה עוצמה רבה - למקרה ובאם וכאשר תרצה חיות לדרוש מנתניהו דב-מה, כולל מינויים כרצונה;
- מידע הוא כוח (3) - חיות החזיקה עד עדותה מידע מפליל, לכאורה, שהוא בחזקת "ידיעה שיפוטית". ומאליו מובן כי ברגיל, היא יושבת כנשיאה וכשופטת בעתירות הנדונות בבית המשפט העליון, והמופנות גם נגד נתניהו ואנשיו, ולא ראינו שהיא נתנה גילוי נאות לגבי המידע החמור.
תנ"צ ניסים אדרי הודח בגלל אי-דיווח כדאי לזכור, כי בתי המשפט בישראל הרשיעו לא אחת בעלי תפקידים בכירים בגלל אי-דיווח על חשד לעבירה פלילית. מקרה מעניין נוגע לתנ"צ
ניסים אדרי, שסולק מהמשטרה בגלל שתי עבירות, אחת מהן: אי-דיווח על מידע שהובא בפניו - תלונה על עבירות מין שביצע ניצב
ניסו שחם בפקודותיו; והשנייה - עדות כוזבת בפני חוקרי מח"ש על אודות המידע שנמסר לו.
בדומה לפרשה הנחקרת עתה על-ידי המשטרה (גרסטל-חפץ-קמיר), במקרה אדרי-שחם דובר על חשד לעבירת פשע, במקור, מצד ניסו שחם, ואי-דיווח מצד אדרי על החשד; וגם כאן, בעניינו, הוצג בפני חיות מידע המעלה חשד לניסיון להשתלטות עוינת על מוסד היועץ המשפטי לממשלה, עבירה מסוג פשע, והיא לא דיווחה. שתקה ואצרה בתוכה.
תנ"צ אדרי הועמד לדין משמעתי בגין אי-הדיווח ובגין כזביו בחקירת מח"ש. בעקבות הרשעתו הוא סולק מהמשטרה בהחלטה שקיבל השר לביטחון פנים. אדרי ערער על ההחלטה לסלקו (
עת"מ 48909-07-16 אדרי נ' השר לביטחון פנים ואחרים), ונדחה. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
עודד שחם, חזר ואימץ את החלטת השר לביטחון פנים, שהחליט על ההדחה בעקבות הרשעתו של העותר בשני אישומים. "הראשון, בעבירות של אי-מילוי הוראה, אי-נקיטה באמצעי סביר לגילוי עבירה או להבאת חשוד בעבירה לדין והתנהגות שאינה הולמת, בשל כך שהעותר לא דיווח או טיפל בצורה כלשהי במידע שהובא לידיעתו בנוגע לתלונה של שוטרת אשר הוטרדהב על-ידי מפקד מחוז ירושלים לשעבר...".
אדרי הודח בגלל העבירות הנ"ל שיסודן באי-דיווח. לא יכול להיות ספק, כי חובותיה של אסתר חיות כשופטת בית המשפט העליון אז, וכנשיאה של בית המשפט העליון מספטמבר 2017, אינם פחותים מחובותיו של השוטר אדרי. למרות זאת, חיות לא פעלה כנדרש, ולא דיווחה על החשד לביצוע עבירת פשע. חשד, כאמור, לא עבירה. בנסיבות אלה, מוזר מדוע הנשיאה חיות לא נחקרה באזהרה בפרשה בעבירה של הפרת אמונים ואי-מניעת פשע, בעוד שהמשטרה חקרה באזהרה את היועמ"ש מנדלבליט בפרשת הרפז, בשל שיהוי של 24 שעות בלבד במסירת המכתב המדובר. ועוד יותר מוזר, אם לא תוגש נגדה בהמשך קובלנה לבית הדין המשמעתי, ואם היא לא תידרש על-ידי הוועדה לבחירת שופטים להתפטר מכהונתה כנשיאת בית המשפט העליון.
