אנטישמיות אינה ניתנת להשגה דרך גרפים וסטטיסטיקה. אי-אפשר למנות אותה. אירועים אנטישמיים צומחים כמו פטריות אחר הגשם. גם אם יש הרבה פטריות, יש הרבה יותר גשם. הדיווח המעציב עד למאוד מאוד כי באמריקה של השנה החולפת עלה שיעור האירועים המוגדרים ב-60% אומר כי השנה הייתה גשומה להבהיל. מה קורה למזג האוויר הזה בארצות הברית?
לא הייתה מעולם סיבה רציונלית. ה"הבעיה היהודית", בכל עת, בכל מקום, הייתה בעיה של שונאי היהודים. הם היו משוכנעים כי הם מגיבים לחתרנות היהודית שהומצאה על ידם, לסכנה היהודית שהייתה מעוגנת בדמיונם שלהם. היהודי היה האחר, הקרין אור מוזר ששונאיו האירו עליו. למה היום בארצות הברית?
למה היהודי נשאר האחר שם? ארצות הברית היא ארץ בה כל אדם ואדם, לבד מצאצאי הילידים האינדיאנים, הוא אחר. זה לא אלפיים שלושת אלפים שנה של גרמנים, דוברי שפה אחת, שוכני מחוז אחד בגלובוס, מספרי סיפור מיתולוגי אחד, שלפתע נקלעו לתוכם יהודים. זה לא פולניה כנ"ל, לא אוקראינה, לא צרפת, לא אוסטריה, לא ליטה, הונגריה, ועוד. זה מאתיים וכמה שנה של רק אחרים, גם יהודים שלא היו אחרים יותר מאשר המהגרים מהולנד, אנגליה, איטליה, וכהנה, אם למנות רק את "הלבנים".
אמריקה זה לא הימים האפלים ההם בהם הייתה בורות מדהימה שאפשרה לבריות להאמין בעלילות דם שלא יכלו לבא לעולם אלא בדרשות של אנשי כהונה שהשתלטו באמצעותם על ההמונים. אמריקה היא נאורה. אמריקה היא קדמה. אמריקה היא פלורליסטית. למה ירד שם בשנה האחרונה כל כך הרבה גשם שמצניח יותר מדי פטריות רעילות...?
