ערב פורים וקרה לנו נס כפול. כמו מאף מקום נזרק לבמת התקשורת שלנו דבר שחיתות מצמרר, בלתי נתפס, המעמיד בצל את כל תיקי השחיתות של ראש הממשלה וממש מגמד אותם: מקרבת ראש הממשלה הציעו בשנת 2015 לשופטת מכובדת, נשיאת בית המשפט המחוזי בת"א, הצעה מסרטי המאפיה בניו-יורק: תסגרי את "תיק המעונות" של
שרה נתניהו ובתמורה נדאג שתמוני לתפקיד היועץ המשפטי של הממשלה. השופטת, שבאותו זמן התמודדה על המשרה, דחתה מניה וביה את ההצעה שנמסרה לה מפי חבר קרוב מאוד שלה, יועץ תקשורת, ששימש שליח לאחד ממקורבי שרה נתניהו. פצצה גרעינית ה"קוברת" סופית את נתניהו. מה הניע את הנס הזה, מי הוא מקור הנס? תעלומה.
אבל, לא חולף יום וחצי ומתרחש נס נוסף. הנס הראשון פשוט ירד מהכותרות, בא משום מקום וכאילו נעלם בחזרה לשום מקום. מדוע? לא היו דברים מעולם? ואולי היו אך כלא היו למעשה?תעלומה. התקשורת החוקרת שלנו לא התעניינה בזה והמשיכה בעלילות וואלה ובזק. אבל, בתוך התעלומה היה דבר אחד ברור, עובדתי: השופטת גרסטל לא דיווחה בזמנו לאף גורם מגורמי אכיפת החוק על הצעת השוחד. מאוחר יותר היא ספרה על כך בחצי פה לחברתה, שופטת בית המשפט העליון (ומאוחר יותר נשיאת), הגברת חיות. וגם זאת לא דיווחה לאיש. ולפנינו עוד תעלומה: מדוע, מה מנע מהן לדווח? העדות הרשמית הפומבית מדוע השופטת חיות לא עשתה כלום בזמנו עם סיפור גרסטל, אומרת כך, בחלקה האופרטיבי:
"גרסטל הביעה בפני הנשיאה זעזוע מהאירוע, אך היא הוסיפה כי לא תוכל לפרט מעבר לכך ולא תוכל לספר לה מי האנשים שבהם מדובר. בשל מיעוט הפרטים והסיפור המעורפל שאותו בחרה גרסטל לספר לה, לא היה בידי הנשיאה חיות בסיס כלשהו לנקיטת כל צעד מצידה"
לגבי גרסטל ושתיקתה זכינו לשלל תירוצים מביש. היו כאלו שאמרו שבכלל מדובר במסע הכפשה של הפרקליטות על גרסטל שנואת נפשה; היו אחרים שפרשנו שכל מה שגרסטל שמעה נתפסה על ידה כבדיחה; ושאם הייתה הולכת עם זה למשטרה היו צוחקים עליה; והיו מביני דבר שקבעו כי גרסטל שמעה סיפור מעורפל, כעדות חיות. הכי הדהימה אותי הייתה פרשנות שופט מכובד בדימוס על הצעת השוחד לגרסטל:
"דברים בעלמא, דברים לא ברורים, מרומזים, עקיפים, התבטאות אווילית, ספק רצינית שאין טעם לגדל את ממדיה וליזום חקירת משטרה".
ממש פואימה, היוצרת תעלומה: האם השופט המכובד היה נוכח בשיחת השוחד ב-2015? או שהוא ממציא ונותן הסברים למושג "מעורפל" של השופטת חיות? או שהוא שמע זאת מפי גרסטל עצמה?.
האמת, זה לא חשוב בעיני. מה שחשוב בעיני הם שני דברים מהותיים של שתיקת השופטות:
הראשון שבהם היא הדוגמה השלילית שהן נתנו לאזרח הישראלי "הסביר": אל תהיה ראש גדול, תהיה ראש קטן. חשדת שנעשה פשע, שישנה שחיתות-שתוק! אל תסתבך ואל תסבך את חבריך! אם חסרים לך פרטים על מעשי שחיתות, אם הסיפור ששמעת מאוד מעורפל (ומטבעם של סיפורים ראשוניים להיות מעורפלים), אל תנסה לפזר את הערפל פן תינזק. אכן אתה מטבעך אדם ישר והגון ושוחר רק טוב, אבל דאג לשמך הטוב. רסן את יצר הסקרנות שלך.
השני הוא הפרדוקס הגדול. מזה חודשים נערכות אצלנו הפגנות לביעור השחיתות, ובראש ובראשונה מחוללה ואביה: ראש הממשלה. הדרישה הדורסנית היא לגלות כל בדל של שחיתות ראש הממשלה ולהפוך לשם כך שמיים וארץ. והנה, דווקא שופטות, שאין ספק ביושרתן וחתירתן לאמת, לא מנסות לרדת לחקר השחיתות מהדרגה העליונה;. ומדובר כאן במקרה פשוט, קל לבירור, לא מסובך ולא קשור ברשת ענפה של חקירות. פשוט מספרים למשטרה שלנו מי היה האיש שהציע את הצעת שיא השחיתות (כבדיחה, במעורפל, בחצאי דברים, בשיחת חולין של קשקוש, וכדומה, או שמע בשיא הרצינות). המשטרה מזמנת אותו בזמן אמת, לפני כשנתיים וחצי, ושואלת: "חביבי מה בדיוק אמרת לשופטת גרסטל? מי אמר לך להגיד?" זה לא קרה. למה? לדעתי זה עניין לסוציולוגים, בוודאי לא למשפטנים.