אחד הנושאים שאותם יעלה ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, בפגישתו המתוכננת בשבוע הבא עם נשיא ארצות הברית,
דונלד טראמפ, הוא הרפורמה שעליה הכריז הממשל האמריקני בכל מה שקשור למס החברות. הדבר רלוונטי מאוד לחברות עמק הסיליקון, כמו גם לחברות רב-לאומיות, לרבות כאלה שפועלות בישראל.
הרפורמה מתמקדת בהורדת מס החברות ל-21% במקום 35% ובמתן תמריצים שונים לחברות כדי שלא יוציאו פעילויות מחוץ לארצות הברית, כמו, למשל, ישראל. התמריצים האלה נחשבים לאיום על המשך ההשקעות של חברות היי-טק אמריקניות בישראל, שעלולות להעדיף להישאר בבית בעקבות הרפורמה. זאת, לצד העובדה שבגלל המחסור בכוח אדם, עלות מהנדס ישראלי יקרה יותר מזו של מהנדס בארצות הברית, והיתרון היחסי שלנו ברמת ההון האנושי מעט מצטמצם.
בפגישה עם טראמפ ינסו נתניהו ואנשיו ינסו לייצר דיאלוג עם האמריקנים, כדי לנסות לשנות מעט את ההטבות שהם הבטיחו. זאת, על-מנת למנוע פגיעה בפעילות של החברות המדוברות בארץ.
בישראל פועלות יותר מ-150 חברות טכנולוגיה זרות, 100 מתוכן מפעילות מרכזי פיתוח או שלוחות של מרכזי פיתוח, ביניהן ענקיות שמעסיקות פה אלפי עובדים. חברות אלה אחראיות למחצית מייצוא ההיי-טק הישראלי וכל החלטה שלהן לצמצם או לסגור פעילות בארץ היא בעלת משמעות רחבה על כלל המשק שלנו.
בשבוע שעבר פורסמה חדשה טובה בנוגע להשקעות של חברות היי-טק אמריקניות בישראל, לאחר שנודע שאינטל (Intel) עומדת להשקיע חמישה מיליארד דולר בהרחבת המפעל שלה בקריית גת. אולם, יש שהעריכו שמדובר בהשקעה שהייתה חלק מהתוכנית האסטרטגית של החברה, ולא ברור כעת מה היא תעשה בכל הנוגע להשקעות חדשות.
שר האוצר,
משה כחלון, וצמרת משרדו נדרשו לנושא כמה וכמה פעמים בחודשים האחרונים. המדיניות הרשמית של ישראל היא לא להיגרר להורדת מס חברות באותו הקצב שטראמפ מתכנן בארצות הברית, מסיבות שונות, אבל בהחלט ניתן לחפש דרכים לעודד חברות להשקיע בארץ בכל זאת. למשל, על-ידי הגדלת ההטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.
ראש רשות המיסים,
משה אשר, אמר בראיון למגזין מנהיגים מבית אנשים ומחשבים כי חברות שפועלות בארץ ומייצאות לחו"ל משלמות כבר כיום מס של 16% ותאגידי ענק כמו אינטל משלמים אפילו פחות, בגלל הגודל שלהם.
במפגש שערך נתניהו לפני כמה שבועות עם ראשי תעשיית ההיי-טק אמר ראש הממשלה כי הוא מוכן להשקיע הרבה מאוד כסף כדי לעודד ולמשוך חברות לישראל ולהתחרות במדינות אחרות, כולל הטבות מס. אולם, במה שנוגע לארצות הברית נצטרך להיות זהירים, כדי שלא להיכנס לעימות מיותר עם וושינגטון - עימות שעלולות להיות לו השלכות רבות, כולל על ההיי-טק והכלכלה שלנו.
האם סטארט-אפים ישראלים נוהרים לעמק הסיליקון? חברת Link2USA, המתמחה בסיוע לישראלים לקבל ויזת עבודה לארצות הברית, פרסמה השבוע הודעה שלפיה שינוי המיסוי במדינה גורם לסטארט-אפים רבים להתעניין בהעברת הפעילות שלהם, או חלק ממנה, למדינה זו. לדברי מנכ"ל החברה, סיון אביהוד, יש חברות שכבר צמצמו את מספר העובדים שלהן בישראל והן מעבירות אותם לארצות הברית. דובר החברה לא ידע לנקוב בשמות או במספר החברות, אבל לא מן הנמנע שחברות צעירות מישראל יעדיפו לרשום את הקניין הרוחני שלהן בארצות הברית ולהקים נציגויות שם - משיקולי הטבות מס וגם כדי להיות קרוב לשווקים שבהם הן פועלות.
יש כמה דברים בולטים שהמדינה יכולה וצריכה לעשות, שעשויים לסייע למנוע בריחת מוחות של סטארט-אפיסטים ישראלים לארצות הברית והפסקת או צמצום פעילות של חברות רב-לאומיות כאן (שאגב, התעשיינים חלוקים האם זהו איום ממשי או ניסיון של ראשי התאגידים הגדולים ללחוץ על ישראל ללכת בעקבות טראמפ). בין הפעולות הללו: הגדלת היצע העובדים בענף ההיי-טק על-ידי הכשרת עובדים מהתעשיות המסורתיות, והגדלת מספר הפונים למגמות ריאליות, כמו מחשבים, הנדסה וטכנולוגיה.
תלמידים נפגשים עם תעשיינים בשבוע שעבר ערך מינהל התקשוב במשרד החינוך, בראשותו של ד"ר עופר רימון, יריד מגמות טכנולוגיות, זו השנה השנייה ברציפות. מטרת היריד היא להפגיש בין ראשי התעשיות הטכנולוגיות בישראל לתלמידי חטיבות ביניים, שעומדים להחליט באילו מגמות ללמוד בתיכון.
24 אלף תלמידים מרחבי הארץ הגיעו להיכל הספורט של חולון, וצפו בתצוגות מרהיבות ובמיצג מולטימדיה מרהיב עין ומושקע, שהסביר את הקשר העמוק שבין המגמות הטכנולוגיות לעולם העשייה. כמו-כן, הם נפגשו עם 40 נציגי חברות, שהציגו להם את האפשרויות שיעמדו בפניהם בעולם התעסוקה, אם יבחרו במגמות הטכנולוגיות ויגיעו אליהם אחרי הצבא.
ד"ר רימון משוכנע שכמו בשנה שעברה, גם הפעם יגדל בעקבות היריד מספר הפונים ללימודים טכנולוגיים בתיכון, דבר שמשרת את מטרת התעשיינים, שמשוועים לכוח אדם.
שורה תחתונה: רפורמת מס ואפקט הדומינו שהיא עלולה לייצר גם בקרב מדינות אירופה, מאתגרת את היתרונות היחסיים שהיו מאז ומתמיד להייטק הישראלי. המוחות הישראלים ועלות השכר מתחרים כעת עם שיקולים גלובליים של חברות שמרבית בעלי המניות שלהן לא גרות בארץ וכדי לרצות אותם הם עלולים לקבל החלטות רציונליות כלכליות שהמשמעות שלהן הרת אסון להייטק בארץ. מספר הפעולות שאנחנו יכולים לעשות כדי להתמודד עם התופעה הוא מוגבל, אבל גם בטווח הזה אנחנו רחוקים מלמצות את מה שצריך לעשות. ולבסוף גם במקרה הזה כמו בתחומים אחרים, הגנה וביטחון מוטב שלא נסמוך יותר מדי על הדוד מעבר לים אלא רק על עצמנו.
