רובי ריבלין אינו הנשיא שלי

זוכר אני את הצהלה שאחזה ברבים עת נבחר ריבלין לנשיא. איש נעים אוהב ירושלים, יהודי חם ואוהב ציון, כזה שנותן דרור לעיניו לדמוע כאשר עם ישראל ומורשתו לנגד עיניו. מרגש נכון? אלא מתברר שלאחר שנבחר לנשיא שינה אורחותיו והתמכר לממלכתיות - ממלכתיות שהורסת כל חלקה טובה. נוכחנו לדאבון הלב לדעת שנשיא מדינת היהודים, האזרח מספר אחד המורם מעם, מפנה עורף לעמו, לכור מחצבתו ולהמיית הלב אותה הביע בימים עברו עת היה אזרח מן המניין. מעולם לא הלכתי שולל אחר הנהגותיו. הפריעה לי ההתמכרות של חסידי ז'בוטינסקי לממלכתיות. מי שנוהה אחר אידאולוגיה שבבסיסה בהכרח מאמץ משהו מרוחק המייצר נתק בינו לבין קדשי ישראל, תורת ישראל ובהכרח גם עם ישראל. ואכן, מגדולי ידידיו בכנסת הם הח"כים הערבים. אלה ידעו לפענח את ריבלין ולזהות את ה"יכולת" המפוקפקת שלו לראות בכל האזרחים כשווי ערך. תלמיד ישיבת מרכז הרב, חייל ביחידת מגלן, אם יהודייה וילדיה, כל אלה שווים בעיניו למוחמד מכפר קאסם המניף דגלי אש"ף ולאחמד טיבי. כולם אזרחים שווי זכויות... ומה עם מדינת ישראל? מה עם העם היהודי? מה עם תורת ישראל, איסור התבוללות וחופש הפולחן ליהודים ובניין הארץ? כל אלה לא פחות חשובים בעיני ריבלין מזכותו של מוחמד להניף דגל אש"ף, דאעש וחיזבאללה, כמו גם זכותו של אחמד טיבי לנאום ולשבח את השאהיד הערבי. לפני כשנתיים הגדיש ריבלין את הסאה. לאחר השרפה בכפר דומא בו מצאו את מותם ערבים הוביל ריבלין את מסע ההלקאה העצמית שהחל לאסוננו אצל יהודים שאבדו צלם יהודים. בהעדר כל בסיס עובדתי, משפטי או אחר מיהר ריבלין לצאת בהצהרה ולקבוע: "בני עמי בחרו בטרור ואיבדו צלם אנוש". אין לי די כישרון על-מנת לבטא את החומרה במעשהו זה של ריבלין, מעשה נלוז ובזוי מאין כמותו המבייש כל המתבטא כך, קל וחומר את נשיא מדינת היהודים!

מי שמך?

במילים נרגשות פנה ריבלין באמצעות כלי התקשורת הערבים אל המגזר הערבי בישראל ותוך הפגנת בורות שטחיות וחוסר תבונה אמר בין היתר את הדברים דלקמן: "יותר משאני חש בושה, אני חש כאב. כאב על רציחתו של תינוק קטן. כאב על שבני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. דרכם אינה דרכי. דרכם אינה דרכינו. דרכם אינה דרכה של מדינת ישראל ואינה דרכו של העם היהודי". הוסיף ואמר: "לצערי הרב, עד עתה נראה שטיפלנו בתופעת הטרור היהודי ברפיון. אולי לא הפנמנו שמולנו ניצבת קבוצה אידיאולוגית, נחושה ומסוכנת". "בני עמי בחרו בטרור ואבדו צלם אנוש"... אכן כך רובי ריבלין? ומי בדיוק שמך לומר זאת? מנין היכולת לקבוע מסמרות, להרשיע בלא משפט, להסיק שיד יהודים במעל, לחרוץ גורל ולחטוא בהלבנת פני יהודים, בהוצאת דיבתו של עם שלם לרעה? מי שמך? ועוד - מה עם הדמוקרטיה לה אתה ושכמותך סוגדים, הכיצד בגדת בה בכזו קלות ראש ורפיון דעת, מה עם רשויות החוק, מה עם חקירה, מה עם חזקת החפות? חלפו למעלה משנתיים מאז אותה שרפה בדומה. כל הנסיבות מלמדות על כך שבעניין פנים ערבי מדובר שכן לפני ואחרי השרפה הזו היו הצתות נוספות בכפר דומא, בכפר מתנהל סכסוך מתמשך בתוך חמולת דוואבשה, ניתוח קליגרפי של הכתובת שנמצאה על קיר הבית מלמדת על כך שיד ערבית היא שכתבה אותה ועוד ועוד.... אמנם נעצרו יהודים ולבסוף לאחר עינויים קשים שניים הודו במעורבות, אלא שהודאה זו שוויה כקליפת השום מבחינה משפטית - על הודאה להינתן מרצונו החופשי של המודה, מה שברור בעליל שלא מתקיים כאן לאור מסכת העינויים שנודעה כבר ברבים. לסיום - ככל הנראה שריבלין לא שייך לעם שלי. אני לא בחרתי בטרור, משפחתי לא עשתה כן, חברי ושכני לא בחרו בו. כן, מר ריבלין, אחי היהודים באשר הם - על הגבעות, בתל אביב, בירושלים, בהתיישבות - א י ש מ ה ם ל א ב ח ר ב ט ר ו ר!!! היות שכך, נותרת אתה האזרח מספר אחד מבודד, טועה, מטעה, ממהר לחרוץ דין, מבזה ומתבזה, מוציא דיבת העם לרעה. בעצם, אולי לא מבודד לגמרי, הרי האזרחים מוחמד מניף הדגלים דלעיל ואחמד טיבי בוודאי ישמרו לך טובה על שהיטבת אתם. בושה וחרפה!