כמו בכל שנה, לעת הזו של חג הפסח, ימשיך, מן הסתם, גם הפעם, מדבר סיני לשמש כמוקד משיכה אטרקטיבי לאותם צעירים ישראלים המחפשים חופש זול ונירוונה. אלה אכן מזומנים להם שם בשפע, כל אימת שהרוגע הביטחוני יישמר.
אלא שניסיון העבר רק מוכיח ממש שהשקט השורר, כביכול, בסיני, הוא רופף ומדומה, ומופר בעיקר בחגי ישראל. על אחת כמה וכמה הוא מופר דווקא בימיו של חג החרות - חג שבהפכא מסתברא דווקא בא לציין את יציאתם של בני ישראל ממצרים.
אותם צעירים רבים הנוהרים לסיני, והמשלים את עצמם שעושים פה רק רעש מזבוב, ראוי שיעשו שוב חושבים בעניין. כדי להקדים רפואה למכה אפשרית, תישלח להם בוודאי, עוד בערב החג, קראת השכמה מטעם המטה ללוחמה בטרור.
אשליות למי ששכח, ראוי להזכיר שסיני שורץ קיני מחבלים, הפועלים בחסות ארגוני איסלאם קיצוניים. אלה, מצפים בכל רגע נתון לפגוע באותם צעירים ישראלים, המתפתים לתומם לשכב סתם בחול ולצלול למעמקיו של הים האדום, כשהכל, כמובן, כל כך זול עבורם.
כך או אחרת, מתחוור לעין כל שיצר ההרפתקנות של הצעירים הישראלים איננו יודע בעצם גבולות. צעירים, שזה אך השתחררו מצה"ל, מחפשים בדרכם אל החופש אתגרים נועזים, כאילו היה זה המשך שירותם הצבאי, כשהם מותירים אחריהם משפחות מודאגות אלא שהפעם אמורים הדברים במהדורה אזרחית.
חרף אזהרות הלוט"ר, החוזרות ונשנות בכל חג ומועד, ימשיכו אלפי צעירים ישראלים לסקור גם בפסח הזה את המדבר המכושף, על פיתוייו המגרים, כשהשלווה הסטואית עולה בעיניהם על פני הסיכונים האורבים לחייהם. אז עם יד על הלב רק צריך לייחל שככה זה באמת יהיה.