"הדברנים הגדלים אינם יודעים מה רעיונותיהם, עד שהם שומעים אותם יוצאים מפיהם" (ארנסט המינגוויי).
"ספרי מוסר יש לנו די ויותר, אבל אנשי מוסר כל כך מעט" (יוסף חיים ברנר).
זנדברג שברה רגל כבר בתחילת הריצה תמר זנדברג רק נבחרה ליו"ר מרצ וכבר הספיקה להוכיח שהיא פוליטיקאית קטנה שמעוותת את המציאות ומראה לנו מה זה פוליטיקה נקייה וחדשה. לאחר שתקפה את כל יריביה בימין על אי-אמינות ושקיפות, שכחה את תלמודה וקיבלה ייעוץ אסטרטגי מהיחצן הימני הבוטה קלוגהפט שתקף בעבר את השמאל ואת מרצ. ההסבר הקלוש שלה הוא ייתכן שטעיתי. ומה לגבי ההתבטאות בכנסת בוועדת הפנים כלפי חברי הליכוד - אתם חברים של הנאצים - גם כאן ההסבר הוא ייתכן שטעיתי... אז אולי חברי מרצ טעו בבחירתה ואם לא זה גם מצביע עליהם ודעותיהם. איזה דרך להתחיל את ההנהגה.
הקוד האתי לאקדמיה - מאוחר, אך לא מאוחר מדי את הקוד האתי שעכשיו מעורר התנגדות של המרצים באקדמיה, היה צריך והיה ראוי לחוקק כבר לפני עשור. הטענות בדבר חופש אקדמי או סתימת פיות, הן סיסמאות שחוקות שעבר זמנן ולא עומדות במבחן הזמן וההיגיון.
איש לא מונע מהמרצים, בזמנם הפנוי והחופשי, שלא על חשבון המדינה ומשלם המיסים, לכתוב, להרצות בחוגי בית, במפלגות, אך יש היגיון רב למנוע דוקטריניזציה ושטיפת מוח לסטודנטים או לתיכוניסטים באוניברסיטאות או תיכונים.
סטודנטים ותלמידים, באים למוסדות אלה לרכוש השכלה, לרכוש כלים להבין, לנתח ולהגיע בעצמם להחלטות על דרכים, חשיבתן ובחירת דרכים בחיים. כאשר מרצים ומורים, מנסים לשכנעם, בדרכים עקיפות או מתוחכמות לחשוב כמוהם, או ללכת בדרכם, זאת שטיפת מוח פוליטית אסורה. זאת מטרת הקוד האתי - האקדמיה צריכה להכין, לתת כלים, ולתת לסטודנט/תלמיד להחליט בעצמו.
האם האקדמאים/מרצים/מורים מקיימים מצווה זו? לא ולא. הדוגמאות רבות בהם מרצים נהגו ונוהגים בריש גלי, להרצות על תפיסתם הפוליטית ואפילו היו מקרים של פגיעה בסטודנטים מבחינת הציונים או פגיעה בצורת עלבון פומבי לאלה שלא הסכימו או העזו להעביר ביקורת.
מרצה במכללת ספיר, הודיע שלא ימשיך בהרצאה, עד שסטודנט שחזר ממילואים בבגדי צה"ל, לא ייצא מהכיתה. האם זאת אקדמיה או עריצות מחשבתית? האם זה מרצה או קצין מחשבות חד-כיווניות, שמסית נגד המדינה ומוסדותיה.
האם המרצים באוניברסיטת בן-גוריון, שקראו לאוניברסיטאות בעולם להחרים את ישראל ומוסדותיה האקדמאים, מייצגים אקדמיה נאורה? האם יש תקדים בעולם, בו אוניברסיטה ומרצים שמקבלים שכר מהמדינה, מכספי הציבור, מרשים לעצמם להסית נגד ולקרוא לחרם על המדינה ועל המוסדות שבהם הם מרצים. זאת אקדמיה שאתם רוצים?
עשרות מרצים נאורים ומתנגדים, לסתימת פיות ובעד חופש דעה, שחתמו על מכתב כנגד הרצאתו של ראש ממשלה, באוניברסיטת ירושלים, כי דעותיו שונות והוא בא ממפלגת השלטון שלא מוצאת חן בעיניהם. זה לא מפריע להם.
ומה לגבי הטכניון בחיפה, שביטל טקס קבלת פרס לפרופ' אומן, זוכה פרס נובל בכלכלה בשל דעותיו ואמונתו. האם זה חופש אקדמי או סתימת פיות?
אי לכך, הקוד האתי בשעתו ובמקומו והוא שומר יותר על איזון ואיפוק, מזעקת השבר של המזויפים.
