לטהר את פלשתין מהקיום הציוני

ועד שתשמע הצפירה מתענג אני על רעש מטוסי הקרב. אי-שם בשמיים יושבים טייסים יהודים ומגנים עלי. איש אינו מכה אותי מכות רצח וגם לא קורא לי יהודי מסריח. איש אינו גוזז את זקני כשחברו מצלם את ההשפלה. אינני מורעב ומותר לי לנסוע לאן שרק ארצה. אינני מוזלמן ואינני עשן בארובה. אני יהודי ולמרות זאת אני חי ואני חופשי במדינת היהודים. וליהודים יש צבא! פשוט. ברור. זועק. אמיתי. אלפיים שנות רדיפה ששיאם השואה שביצעו העם הגרמני (ולא ה"נאצים"!!) ועוזריו הבהירו הבהר היטב ליהודים כי דווקא החרב, ממנה סלדו בכל שנות גלותם, היא ורק היא תצילם מכליה וכי את שאלת "הלנצח תאכל חרב"? יש לשאול את שונאי היהודים ורק אותם. השואה הנוראה בה הושפלו, הורעבו, עונו, רומו בכחש, נורו אל תוך בורות והובלו אל חדרי הגאזים ששה מיליון יהודים הסתיימה ב-1945. שלוש שנים בלבד לאחר מכן עמדו היהודים בפני ניסיון ברור ואף מוצהר בגלוי של הערבים לשואה חדשה שתשלים את מה שהחמיצה הראשונה. למודי לקח השואה אף שהיו מעטים מול רבים אחזו היהודים בנשק. שלושת אלפים וחמש מאות הרוגים ואלפי פצועים מנעו שואה יהודית נוספת והבהירו לערבים ולעולם כולו את הברור, הפשוט, הזועק והאמיתי: לא עוד כצאן לטבח! היהודים נלחמים! ואף היום כשמדינת היהודים חוגגת שבעים לקיומה נשמעים הקולות סביב והם ברורים, חדים, חד-משמעיים, גלויים ומוצהרים בגאווה. המחויבות ל"פתרון הסופי של הבעיה היהודית" שרירה וקיימת. שנאת היהודים בקרב העולם הערבי גדולה משנאת היהודים שהייתה לעם הגרמני ועוזריהם עמי אירופה. למעט חלק קטן ומוזר בקרב היהודים עצמם היא גלויה לעולם כולו ובהירה כאור השמש. רצונם לחסלנו כליל גלוי ומוצהר בגאווה חולנית. משהובסו שבע מדינות ערביות בנסיונם המוצהר להשלים את שואת היהודים פנו בערמה לדרך חדשה. משום מקום של ממש ובלא כל התראה צץ לו לפתע עם ערבי חדש "העם הפלשתיני". איש אינו יודע היכן הסתתר עם זה עד להכרזה על קיומו ומה הם שורשיו ההיסטוריים והתרבותיים. "עם" ערבי חדש זה מיהר בשנת 1968 לנסח את אמנתו ובמקום לגלות לעולם מיהו ומה מקורו ניסח "אמנה" שכולה נוטפת שנאה ליהודים ושבועה להשלים את שהחלו העם הגרמני ועוזריו. קבלו דוגמית מ"האמנה הפלשתינית", מסמך מזעזע שניסחו הערבים בהצמיחם לעולם בכחש עם חדש יש מאין: "שחרור פלשתין מבחינה ערבית הוא חובה לאומית, כדי להדוף מהמולדת הערבית הגדולה את הפלישה הציונית והאימפריאליסטית ולטהר את פלשתין מהקיום הציוני. האחריות השלימה לכך נופלת על האומה הערבית, עמים וממשלות כאחד, ובראשם העם הערבי הפלשתיני". טיהור פלשתין מהקיום הציוני. וכל היתר רק נלווה לזה. יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2018.