מערכת המשפט הישראלית צעירה רק במעט מהמדינה עצמה - היא נולדה מעט באיחור, ב-19.5.1948, חמישה ימים לאחר הכרזת העצמאות, עם פרסום דבר החקיקה הראשון במדינה הצעירה - "פקודת סדרי השלטון והמשפט". אלא שלידתה של מערכת המשפט הישראלית לא הייתה לידה של ממש, אלא סוג של לידה מחדש.
הדבר היה ברור מלשון הפקודה: "המשפט שהיה קיים בארץ-ישראל ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) יעמוד בתקפו". כך, במחי עט על נייר, שינוי כה מהיר עד שמי שמצמץ פספס אותו, מה שהיה פעם מערכת המשפט המנדטורי הפך עתה למערכת משפט ישראלית כשרה.
הסיבות לשינוי באופן הזה דווקא הן ברורות, בהתחשב בנסיבות. הקמת המדינה על מוסדותיה הייתה הליך מסובך, אולם גלגלי הצדק אינם יכולים להמתין זמן רב. לא ניתן להשאיר את המדינה החדשה בוואקום משפטי, ויש להבטיח את שלטון החוק - אפילו אם עדיין לא הספיקו להעביר חוקים (או לקיים בחירות לפרלמנט). מצב זה היה מדאיג שבעתיים שעה שהמדינה נאלצה להתמודד על חייה במסגרת מלחמת העצמאות. ולכן, במקום להקים מערכת משפט מאפס, בחרו מייסדי המדינה לתת המשכיות למה שכבר היה קיים - מערכת המשפט המנדטורית. כמובן, כשם שללא חזון לא הייתה קמה המדינה, היה נדרש מקום אליו יכול להתפרץ החזון המשפטי של העם היהודי. בחכמתם הרבה, אנשי המשרד המשפטים במועצת העם הבינו זאת היטב, וכך ממשיכה פקודת סדרי השלטון והמשפט, בהתייחסה להמשך קיומם של חוקי המנדט: "...עד כמה שאין בו משום סתירה לפקודה זו לחוקים אחרים."
אכן, ברור שהעם הישראלי אוהב אתגרים, ובמהרה החלו במלאכת החקיקה. ספרי החקיקה הלכו והתעבו, וקיבלו כרכים רבים נוספים. לבסוף, התמונה שנוצרה הייתה פסיפס המחקה היטב את התרבות הישראלית עצמה - כמה חוקים הושאלו מכאן, אחרים יובאו משם, וחלקם השתמרו מאז ימי המנדט, וחלק אף מימי העות'מאנים.
פעילות גדולה ואדירה זו בתחום המשפט, אולי בצוותא עם חלומה הסטריאוטיפי של האם העברייה, הפך את המדינה במהרה למעצמה משפטית, אשר שוברת שיאים במספר עורכי הדין לנפש.
עתה מערכת המשפט הישראלית כבר בוגרת. היא עברה מהפכות וידעה מפלות ואתגרים. נדמה כי כיום, יותר מבעבר, המשפט הישראלי משתתף רבות בניווט ספינת הממלכה. אין זה פלא לראות שמספר התביעות מרקיע, בין אם אלה תביעות קטנות או תובענות ייצוגיות על מאות מיליוני שקלים ואף יותר. אנו, כולנו, מודעים יותר מתמיד לזכויותינו - וידיעה זו מלמדת עלינו בעצמה זכות. במבט אל העתיד אנו רואים ניסיון ער להמשיך ולשפר את מערכת המשפט הישראלית, בין אם זה לשפר את מערך החקיקה הנרחב שנצבר, או למצוא דרכים חדשות למניעת הליכי סרק, ולהגן על זכויותיהם של בעלי דין. מערכת המשפט הישראלית השתחררה מכבלי המסורות שהיוו לה השראה, ועתה היא בוחרת את דרכה בעצמה.
