יש כוח אין שכל

האם ממשלת ישראל לא מאסה במשחק שמנהל איתה החמאס, בקשר להחזרת שבויינו? לא די שמשפחות גולדין ושאול, איבדו את ילדיהם היקרים, הם גם צריכים להיאבק בעצמם על השבת הגופות? כאשר ראתה ממשלת ישראל, שאין שום סיכוי שהגופות יוחזרו, האם הייתה צריכה לנהוג כאחת הממשלות המסכנות, חסרות האונים וחדלות האישים? האם המשפחות צריכות להתרוצץ בעולם, להיפגש עם אנשים אלה ואחרים, ולבסוף לשוב בידיים ריקות? האם צריכים בכלל לנהל משא-ומתן עם האויב, שמחזיק בגופות של הלוחמים? האם צריך לחפש מתווכים, שיואילו לדבר עם החמאס, להתכופף בפניהם, להתחנן שיעזרו? לאן הגענו? מה שהייתה הדרך הנכונה הן במקרה גלעד שליט והן במקרה השבויים, זה פשוט להודיע לאויב כי יש לפניו מספר שעות להחזיר את החיילים, ואם לא, הם יראו את נחת זרוענו, אבל לא בסיסמאות חסרות תוכן. יש לנו אגרוף וצריך להשתמש בו. האגרוף - הוא צה"ל, וצריך להלום באגרוף. במקום להחריב את עזה, החריבו את גוש-קטיף, איזה רשע של ממשלה, של בית משפט, איזה טמטום, כאילו היו היהודים האויב של הבג"ץ... המקורות תמיד לימדו מה היא הדרך הנכונה. כאשר לקחו בשבי חמשת המלכים את לוט בן הרן אחיינו של אברהם, לקח אברהם את חניכיו ילידי ביתו, והסתער עד חובה צפונית לדמשק, ויכם, וישחרר את לוט, ואת הרכוש, ואת הנשים, ואת העם אשר נשבה... ואיך נוהגים אצלנו? כמו היינו עדיין נרדפים על-ידי האנגלים והערבים. אז קמו אותם בחורים במחתרת שאמרו די! אם הברירה לפנינו להיות נרדפים או רודפים, אז הבחירה ברורה. האצ"ל ראה שהאנגלים תפסו שבויים יהודים כדי לתלות אותם, והם תפסו אנגלים ותלו אותם, ואז האנגלים לא יכלו יותר לאבידות הכבדות שלהם ועזבו את הארץ. גם האצ"ל וגם הלח"י נלחמו כל עוד נפשם בם. גם היום יש לוחמים כאלה, אבל אין את המנהיגות שתיתן את הפקודה לכך. את האגרוף ההולם. הממשלה מפטפטת עצמה לדעת, חדלו כבר מכך, והתחילו לעשות. דוד המלך (תהלים יח לח) אומר: "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם, אמחצם ולא יכלו קום, יפלו תחת רגלי". ומה אצלנו? כל היום עוסקים בשאלה, האם מותר לנו להגיב כאשר תוקפים מעזה? האם לישראל זכות בכלל להגן על עצמה? הרי זה הזוי לגמרי! כמה אפשר להיכנע, להתרפס, להתכופף ולהתגונן... גדול הנביאים משה רבנו, שלימד אותנו חוקים ומשפטים, ראה מצרי מכה עברי, הרג אותו, וטמן אותו בחול. כשעמלק זינב בעם ישראל, באה ההוראה: "זכור את אשר עשה לך עמלק", כאשר המדיינים צוררים את עם ישראל: "נקום את נקמת המדיינים"... לא להשאיר מהם שריד ופליט. ככה נוהגים באויב.

עם אויב נלחמים

ומה עושים כאן? כל היום מתמגנים. כיפות ברזל, ומיליארדים שמשקיעים נגד מנהרות. הולכים לחפש היכן יש יתוש, במקום לייבש את הביצות. זה שר ביטחון שנותן ביטחון? מדוע צריך ללכת לחפש מנהרות ואז להתפאר שמצאו מנהרה במקום להרוס את המנהרות ולהפוך אותם לקברים של החופרים? למלא אותם בעשן, לחנוק אותם, ששם תהיה מיתתם! מה השטויות האלה על חפירה של גדר תת-קרקעית? האם יש גדר שיכולה לעמוד נגד אויב? אין דבר כזה! והיכן האויב הזה, שצריך מנהרה תת-קרקעית כנגדו? הוא הרי מסתובב פה בתוך הנשמה שלנו. בבתי החולים, בבתי המרקחת, במשרדי הממשלה, בקניונים, זבנים בחנויות הגדולות, אז מה תעזור גדר? הגדר רק מפרידה אותנו בכך שאיננה נותנת לנו להיכנס בהם! הם הרי שבויים בידינו, הם צריכים אותנו, עדיין לא השכלנו להבין זאת. ממשיכים לתת לעזה את כל הדרוש ומעבר לכך. ממתי מחזקים אויב? עם אויב נלחמים, והאויב הזה מרושע, אכזר, שמידי כמה ימים רוצח עוד יהודי. ועוד לא דיברנו על יידויי האבנים והסלעים ובקבוקי התבערה, שהפכו לספורט לאומי אצלם. מערב פרוע, טרור מוחלט מתרחש בנגב. בדואים וערבים דוהרים היכן שהם רק רוצים, על כל כביש ומדרכה שנראים להם, עוקפים את מי שלא נראה להם, מכים את מי שנופל לידיהם, גונבים מכול הבא ליד: מכונות חקלאיות, כוורות דבורים, מכוניות, חומרי בנייה, בקר, צאן, הפקר מוחלט, עשרות אלפי כלי נשק לא חוקיים מתגלגלים שם, פוליגמיה, גמלים לא מסומנים מסתובבים חופשי, גונבים מתוך בסיס צאלים ולא מזיזים להם החיילים החמושים שם, כי הם יודעים שהחיילים מפחדים מבג"ץ, מבצלם, מאיזו סבתא צולעת שאולי מצלמת אותם, ולכן לא יירו בהם. והמשטרה בכוונת מכוון אינה עושה דבר. רק בגלל הסרטון שעלה לרשת נזכר השר לביטחון פנים להבטיח "ביטחון". המשטרה גיבורה על אבי פרחן שהלך ביום העצמאות עם דגל ישראל ונעצר. נאזק, הושפל... מדינה בתוך מדינה מתקיימת שם. בירת הסייבר 8200 לא רחוקה, והמשטרה חיה בלה-לה-לנד, אימתי תתחיל לאכוף את החוק? להעניש? מה שראינו השבוע- סיכון בחיי אדם בנתיב תחבורה, זה לפחות מאסר של עשרים שנה. אלוף אברהם אדן כתב דוח ביקורת לפני שנים, על תרבות השקר במשטרת ישראל, ועל אכיפת החוק הבררנית תוך אפליה נגד יהודים. שערורייה זועקת לשמיים, שלוחמינו עדיין לא שבו הביתה, למנוחתם האחרונה, לקבר ישראל. כמה שנים עוד תצטרך המדינה להתרפס בפני האויב כדי לא לקבל את הלוחמים? כמה שנים עוד יפילו על הוריהם השבורים, התנהלות עגומה ובלתי נתפשת של לך ושוב, פגישות שלא יוצא מהם כלום, הבטחות סרק, אביו של אורון שאול כבר איננו בין החיים, עד מתי? יש אגרוף הולם מוכן, אבל משום מה, אין את השכל להשתמש בכוח הזה.