בישיבת הממשלה שהתקיימה ביום א' השבוע בישר שר המדע והטכנולוגיה,
אופיר אקוניס, לחבריו השרים שיש עוד סיבה למסיבה ולגאווה: 17 שרי מדע, מדענים ובכירי ארגונים בינלאומיים ממדינות שונות בעולם אישרו את בואם לישראל לכנס מדע וטכנולוגיה, שייערך החודש בבנייני האומה בירושלים. בסך-הכל הוזמנו לאירוע 26 שרים ואנשים רמי מעלה, ובין אלה שאישרו את בואם נמצאים בכירים בתחומים המדעי והטכנולוגי מאוגנדה, בריטניה, תאילנד, הודו, ארגנטינה, סלובקיה ופולין. זהו עוד סממן למעמדה הבינלאומי החזק של ישראל בעולם ההיי-טק.
השרים שמעו מאקוניס, בסקירה שהציג בפניהם, כיצד משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי, בתקציבו הקטן - קצת יותר מחצי מיליארד שקלים, מנסה להנגיש את המדע לחוגים רחבים של אוכלוסיות בישראל. בעקבות ההצלחה בשנה שעברה, אמר אקוניס כי הוא הציב יעד של 560 אלף משתתפים באירועי מדע וטכנולוגיה שייערכו במהלך 2018. היעד הזה, ציין, יבטא גידול של 500% בחשיפת הציבור הרחב לאירועים לעומת 2015.
למי ששואל למה חשוב להנגיש מדע לאוכלוסיות שאינן תואמות לפרופיל המקובל של עובדי ההיי-טק ושבניהן לא גרים בין גדרה לחדרה, התשובה טמונה בדברים של מנכ"ל רשות החדשנות,
אהרון אהרון. הוא חוזר ומציין שרק 8% מכלל האוכלוסייה מועסקים בהיי-טק ושאם המצב לא ישתנה, נעמוד בפני משבר חברתי והחרפת הפערים הכלכליים בישראל.
כדי לטפל במציאות זו, צריך לעשות שורה של פעולות. אחת מהן היא ללכת למקומות שאינם במרכז הארץ, לפריפריה, ולהנגיש לאוכלוסייה שם - ילדים, בני נוער ומבוגרים - מדע וטכנולוגיה בהקשרים שונים.
להב"ה - לא חלק מהסקירה המצגת שהציג אקוניס כללה גם מידע על מיזם האוריינות הדיגיטלית שמשרד המדע והטכנולוגיה מפעיל ב-30 ישובים, שם מלמדים ילדים ומבוגרים מיומנות מחשב, שימוש ברשתות חברתיות ועוד.
אלא שאם כבר באוריינות דיגיטלית עסקינן, מה שהשרים לא נחשפו אליו, לפחות לא הפעם, הוא המצב המדאיג של פרויקט להב"ה, שמצוי במשבר מזה יותר משנה. הסיבות לכך הן המכרז להקמת מרכזים חדשים ותגבור הקיימים, שהיה תקוע זמן רב ורק בשבוע שעבר נבחר הזוכה בו (וגם אתו עדיין לא נחתמו הסכמים), ומאבק העובדים, שהגישו תביעה בדרישה להפוך אותם לעובדי מדינה.
משרדי האוצר והמדע מנהלים מגעים כבר חצי שנה למציאת פתרון למשבר, כאשר האוצר מקשיח את עמדותיו ולא מאפשר גיוס עובדים למרכזים קיימים - עובדה שמסכנת את המשך קיומם. חבל מאוד שאקוניס לא ניצל את ההזדמנות כדי להציף את הבעיה ולקיים דיון בממשלה בנושא.
השנה ימשיך משרד המדע לתקצב פעולות שבמסגרתן סטודנטים מלווים, תמורת מלגה, תלמידים בכיתות ז'-י"ב שזקוקים לסיוע ולתגבור במקצועות מדעיים.
לא מכבר פורסם כי משלחת של תלמידי תיכון מישראל חזרה מתחרות רובוטיקה עם שלל מדליות והביאה כבוד לישראל. משרד המדע מממן בחמישה מיליון שקלים 42 קבוצות מבתי ספר ברחבי הארץ שיצאו לתחרויות אלה. זאת, בעוד שבעבר נאלצו משלחות לא מעטות לוותר על הנסיעה בגלל העדר תקציב, או ניסו לגייס תרומות מגופים שונים.
חלק חשוב, אם כי לא גדול, מתקציב המשרד מוקדש למחקר ופיתוח, ומופנה למיזמי מחקר שהמדינה חושבת שהם חשובים - בתחומים כמו מדעי החיים והרפואה, מדעי הסביבה, הרובוטיקה, מדעי החברה והגיל השלישי. כעת בוחן משרד המדע שילוב של בינה מלאכותית במסגרת עידוד פרויקטי המחקר. כמו-כן, 50 מיליון שקלים מופנים למימון מרכזי מו"פ אזוריים בפריפריה, מה שמשפיע על הכלכלה באזורים אלה ועל פיתוח יוזמות כלכליות מקומיות.
פער בלתי מוסבר בסך-הכל, תוכנית העבודה שהוצגה לשרים מאתגרת במיוחד, לאור התקציב הקטן יחסית שעומד לרשות משרד המדע והטכנולוגיה. זוהי נקודה שמן הראוי ששרי הממשלה ידונו בה וישנו את המציאות העגומה.
קיים פער בלתי מוסבר בין מעמדה הבינלאומי של ישראל כמדינת החדשנות לאיך שמשרד המדע, ומדע בכלל, נתפסים בישראל. כל הממשלות מיקמו את המשרד בסדר עדיפות נמוך ומזה שנים תקציבו מצומצם ואפילו עלוב. נכון, מאז שהשר אקוניס נכנס למשרד גדל התקציב, והוא עומד כיום, כאמור, על קצת יותר מחצי מיליארד שקלים, אבל לא צריך להיות כלכלן גדול כדי להבין שזהו סכום זעום ביותר, שלא תואם את מיצובה של ישראל כמדינת הסטארט-אפים. כל אחד מ-17 שרי המדע שיגיעו לכינוס הבינלאומי הוא בעל תקציב ומעמד חזקים יותר מאשר משרד המדע הישראלי.
