גם ב-2018 ישראל ממשיכה להיות מהמדינות יקרות בכל הקשור ליוקר המחיה, בוודאי בעולם המערבי ובקרב מדינות ה-
OECD. אבל למרות כל הדיבורים וההצהרות, אין אינטרס אמיתי וכוח רצון למקבלי ההחלטות בממשלה ולשרים האחראים לנושא, ובראשם שר האוצר, לשנות את המצב. מסתבר שהמחאה הגדולה ב-2011, לא שינתה כמעט דבר בתחום יוקר המחיה בישראל.
אגב, אפשר היה לגרום לעצירת עליות מחירי הנדל"ן בישראל, גם מבלי להיכנס לתוכניות חרום כמו "מחיר למשתכן" שערפל מרחף לגבי סיפור ההצלחה של התוכנית, בטווח הבינוני והארוך.
איך? עיוות חסר היגיון במיסוי על רווח ההון בישראל. מס הבורסה כיום הוא 25% מהשקל הראשון, לעומת פטור מלא מהשכרת דירה לגובה ממוצע של 5,000 שקל בחודש. למה? ככה. אין היגיון.
לו היו מפחיתים את מס הבורסה ל-10%, ובמקביל מטילים מס מוצדק מהשקל הראשון אפילו של 10% על הכנסה משכירות, המוטיבציה לרכוש דירה כאלטרנטיבה להשקעה כמעט יחידה כיום, הייתה יורדת, ובמקביל מיליארדים היו מעבירים להשקעות סולידיות בבורסה, והצמיחה למשק הייתה דרמטית בגיוסי הון והתפתחות חברות ועסקים.
פרדוקס נוסף שהוא עיוות מתמשך וחזירי במיוחד, הוא התנהלות הבנקים, בכל הקשור לריבית זכות מול חובה. מי שמעוניין לקחת הלוואה בנקאית כיום, או אפילו מסגרת אשראי לא גבוהה במיוחד, נידרש לשלם ריבית שעשויה להגיע ל-6% במקרה הטוב, ובמקרים מסוימים כמו חריגה מהמסגרת גם 12% ויותר! לעומת זאת, אם נירצה להפקיד כספים בפקדונות, במקמי"ם, או אפילו בתוכניות חיסכון בבנק, "הריבית" האפסית שנקבל תהיה זעומה ומבישה.
ריבית סבירה היו זמנים ולא לפני עשורים, שניתן היה להפקיד כספים בבנק, וליהנות מריבית זכות הוגנת על פקדונות או תוכניות חיסכון. הגיע הזמן שבנק ישראל והאוצר יפסיקו לאפשר את המשך העושק של הבנקים, וריווחי העתק במיליארדים לרבעון, ויורו להם לנהוג בהגינות כלפי מי שמעוניין לקבל ריבית סבירה תמורת הפקדת כספים בבנק.
יוקר המחיה של מוצרי המזון - כל מי שמטייל בעולם מבין עד כמה בישראל, המחירים מופקעים בוודאי לעומת מדינות רבות בעולם, ב-OECD ובוודאי בארה"ב. הסיבה העיקרית לכשל החמור הזה, היא היעדר תחרות אמיתית בתחום המזון, שליטה ומונופולים בייצור המזון, ויבוא מזון לישראל על-ידי מספר קטן של חברות ותאגידים כמו יוניליבר, אסם, שסטוביץ ונטו, כשהם למעשה מכתיבים את מחירי השוק, במיוחד למותגים המפורסמים אותם הם מייבאים.
"היבוא המקביל" של יבואנים ורשתות מזון, ניתקל בלא מעט קשיים כמו למשל "כשרות כפולה". כלומר, מי שרוצה לייבא ישירות מותג מחו"ל, נידרש לעיתים לפתוח בהליכי ואישורי כשרות, למרות שאותו מותג יוצא כשר ומשווק על-ידי "היבואן הבלעדי" בישראל, ובמלחמה קשה כמעט בכל מחיר, מצד היבואנים הבלעדיים.
לא ייתכן שהציבור בישראל יסכים לעיוות חמור שכזה, לעלויות מטורפות של מוצרי מזון בישראל, שבממוצע מחירם נמוך לפחות בחצי במדינות רבות במערב ומזרח אירופה ובארה"ב. ועוד לא דיברנו על מחירי המחייה השערורייתים האחרים כמו הדלק, הארנונה, החשמל, ועוד.
אם היה מישהו "חברתי" באמת בממשלה, ופחות חושש מבעלי ההון והמונופולים במדינה, שמשפיעים על חיינו ביום יום, אולי המצב היה משתנה לטובה. נכון להיום, אין איש כזה בממשלה, ואנחנו משלמים את המחיר, תרתי משמע.
