איך שגלגל מסתובב לו: נסיגתו החד-צדדית של צה"ל, לפני 13 שנה, מרצועת עזה, גררה אחריה את השתלטות מחבלי החמאס עליה, בעוד ההינתקות הישראלית לא רק שלא שיפרה את מצבה הביטחוני של ישראל, כפי שקיוו אצלנו רבים, היא רק הרעה אותו והרחיקה יותר ויותר את תהליך השלום עם הפלשתינים.
מטחי טילים ששוגרו מהרצועה לעבר ישראל, חדשים לבקרים, נענו אומנם בתגובתו החריפה של צה"ל, אך לא היה בה כדי ללמד את המחבלים לקח ולגרום להפסקת התגרותם. בנו. תחת זאת המשיך החמאס לזכות בניצחונות תעמולתיים בפורומים בינלאומיים, בעוד הפלשתינים העניים החיים ברצועה, תחת שלטונו המעיק של ארגון הטרור, נאנקים בסבלם, כשמצבם רק מחמיר והולך מדי יום ביומו.
מדיניות מכוונת מצב הביש הזה של שני מיליון הפלשתינים ברצועה, החיים כיום מן היד אל הפה, הוא תולדה ישירה של מדיניות מכוונת מצד החמאס, כשישראל אינה יכולה, למעשה, לעשות דבר לשינויי המצב, כל עוד ארגון הטרור הוא זה ששולט ברצועה.
למי ששכח, ראוי להזכיר שעזה הסגורה והמסוגרת, הענייה והמאמללת את תושביה, ידעה ימים טובים יותר כשהייתה תחת השלטון הישראלי. הישראלים נהגו אז לטייל ברחובותיה האטרקטיביים, לאכול חומוס גזעי במסעדותיה, ולקנות ענבים נהדרים בחאן יונס.
עזה מצויה כיום תחת שלטון הטרור החמאסי, כשמנהיגיו מסתתרים במרתפים של בתי הפאר שבנתה מנהיגותו בכספים שנועדו לשקם את ההריסות ולהיטיב עם חיי התושבים. תחת זאת היא קונה עוד ועוד נשק וחופרת עוד ועוד מנהרות.
