הסכם טראמפ וקים נועד אומנם לשנות סדרי עולם ולפתוח דף חדש ביחסים הבינלאומיים, אלא /שעבר לרצון טוב מופגן של שני הצדדים - נשען ההסכם על כרעי תרנגולת. אף שהוא חתום, אומנם, כדת וכדין, אין הוא בנוי על יסודות מוצקים, אלא שולט בו "חאפ לאפ" משווע...
אחרי ככלות הכל יש לזכור שהדברים אמורים בשני מנהיגים בלתי צפויים, שהיום הם אומרים כן ומחר הם אומרים לא. אחד מהם, קים הקוריאני, הוא עריץ רצחני מאחת המדינות החשוכות בעולם. קים בכל זאת זכה ללגיטימציה, למחמאות ולכבוד מצד נשיא ארה"ב,
דונלד טראמפ, מבלי שוויתר על קמצוץ של דבר. מה גם שתואר בידי טראמפ כמנהיג שקול, אחראי ומוכשר.
בניגוד להתחייבויות על אף ניסיונותיו של טראמפ לפאר ולרומם את נוסח ההצהרה המשותפת, שעליה חתם עם קים, מדובר במסמך אוורירי וכוללני, שאולי היה טוב שלא היה נחתם כלל. ויתר על כן, ההצהרה ניכרת יותר במה שאין בה ממה שבעצם יש בה בכלל.
בניגוד להתחייבויות ש
קוריאה הצפונית נטלה על עצמה בעבר למניעת הפצתו של נשק גרעיני, אין בהצהרה דבר על כך; אין בה מילה על האמצעים למלא את מילוי ההבטחות של קוריאה הצפונית ועל הפיקוח עליה, ואין גם מילה על הפסקת ייצור הפלוטוניום או המאמצים להשגת פצצת מימן.
על אף שקים סיפק הבטחות בעל פה לפרוק בסיסים לייצור מנועי טילים, אין כל מילה על כך בהצהרה המשותפת. היא גם מתעלמת לחלוטין מהפרת זכויות האדם בידי המשטר הצפון-קוריאני. אין בה גם רמז כלשהו שקים אכן מתכוון לשחרר את עמו מדיכוי ומחסור. להפך: קים בעצם קיבל מטראמפ חותמת כשרות להמשיך בדרכיו העריצות.
