האבטיחים שאנו כל-כך אוהבים החלו למלא את מחלקות הירקות והפירות במרכולים. האבטיח אשר מהווה את אחד הסמלים המובהקים של הקיץ, מוצאו מהסוואנות של יבשת אפריקה, משם נדד והגיע למצרים, כבר לפני כ-5,000 שנה ומשם אלינו.
לאירופה הגיע בשלבים מאוחרים יותר רק במאה ה-13, כך שמי שחושב שמולדתו היא יוון או בולגריה ביחד עם הגבינה, נכונה לו טעות קטנה. האבטיח מהווה סימן דרך חשוב לא רק לצרכנים, אלא גם לרשתות ולמחלקות הירקות והפירות, אשר מחכות בכיליון עיניים להגעתו, שכן הוא אחד המוצרים, עתירי הכסף במחלקה.
רמת הטיפול במוצר קטנה יחסית, שיעור הפחת נמוך במיוחד, משקלו רב, יכול להגיע גם למשקל של עד 25 ק"ג, אם כי לרוב הוא נע בין 12-4 ק"ג ומחירו אינו נמוך. במילים אחרות, שיעור הרווח על המוצר הוא עצום.
האם יש הצדקה לגבות על מוצר ריווחי זה חמישה שקלים לק"ג ואף יותר - ממש לא! נראה שהמחיר המתאים לצרכן אסור שיעלה על שלושה שקלים, במיוחד לאור העובדה שמחיר הקנייה לרשתות נע סביב 1.2 שקלים לק"ג.
ניתן לזהות בבירור גדול את ההכנסות מהמחלקות האלה, מייד עם כניסת המוצר למדפים, לפעמים גדול של 25% בפדיון המחלקה. ערכו התזונתי אינו רב, האבטיח מכיל כ-90% מים, סוכר, דל הסיבים תזונתיים ומכיל כ-60 קלוריות לכוס וחצי, אולם הבעיה המרכזית באכילתו, נעוצה בכמות הנאכלת, מאחר שקשה להיעצר במספר קוביות מועט. מכיל ליקופן הידוע בתכונותיו האנטי אוקסידנטיות.
לכל אחד יש את "השיטות" שלו לבחירת אבטיח. להלן מספר שיטות לבחירתכם: - הקשה על-גבי הקליפה: אם האבטיח מלא, תוכלו לחוש את התהודה שהוא מייצר;
- עוקץ ירוק: עוקץ ירוק מראה שהאבטיח הוא טרי ונקטף במהלך שלושה ימים אחרונים. עוקץ יבש מראה שלפרי חיי מדף קצרים יותר, אולם בהחלט יכול להיות אבטיח עם עוקץ ירוק, אשר עדיין לא הבשיל והוא בוסר;
- כתמים על-גבי הקליפה: ישנם שני סוגי כתמים. כתם לבן, המעיד על מקום המגע של האבטיח עם הקרקע והוא כתם טבעי וטוב, הימצאות כתמים נוספים בצבע צהוב, מעידים על מכת שמש וזה פחות מומלץ;
- נראה ששילוב השיטות הוא המומלץ ביותר, אם כי לאחרונה מצאתי שיטה, כמעט נטולת סיכונים. פשוט לקנות יחידה לא שלמה, חצי או רבע. כך אני יכול לראות ואף לטעום, האבטיח תמיד טרי והכי חשוב, אני לא טורף את כולו ובכך חוסך לעצמי, קצת סוכר ומשקל מיותר.