בפרשה של
קוריאה הצפונית, לאחר הפגישה ההיסטורית בין הנשיא טראמפ לקים ג'ונג-און המנהיג העליון של הצפון, יש לישראל הזדמנות כלכלית יוצאת דופן. אם הנשיא טראמפ יבקש מידידו החדש להזמין את נתניהו לביקור תוכל ישראל להיות הראשונה להיות מעורבת בפיתוח מכרות הזהב של הצפון וכך לתקוע יתד כלכלי במדינה שהייתה סגורה למערב.
לסיפור הקשרים הישראלים עם קוריאה הצפונית יש היסטוריה. לאחר מלחמת קוריאה נקלעה המדינה הצפונית למשבר כלכלי חמור, אך השלטונות לא רצו לשייך את עצמם לאחד משני הצדדים שהשתתפו במלחמה - הגוש הקומוניסטי וארה"ב. עם זאת הבינו מנהיגי המדינה כי הדרך הטובה ביותר להגיע לעולם הפיננסי של ארה"ב היא דרך קשריה של ישראל.
ואכן בתחילת שנות ה-90 נעשו ניסיונות מצד הממשל הצפון קוריאני לכונן קשרים כלכליים עם ישראל. הגישושים הראשונים ליצירת קשר כזה נעשו באמצעות איש עסקים אמריקני, בשמה של משפחה בעלת עסקים ענפים בקוריאה הצפונית. איש זה יצר קשר עם מנכ"ל משרד החוץ
איתן בנצור. המסר שהועבר היה שניתן דרך משפחה זו ליצור קשר טוב עם בכיר מאוד בשלטון הצפון קוריאני, בשם ג'אנג שו-אה. בנצור יצא לפגישה דחופה עם שר החוץ דאז
שמעון פרס, כדי לקבל ממנו הנחיות. פרס עדכן את ראש הממשלה
יצחק רבין.
איש הקשר הצפון קוריאני הציג לישראל בקשה ישירה: סיוע בפיתוח מכרות זהב שדבר קיומם היה ידוע אך ללא פרטים מעשיים. בעקבות הבקשה יצא בנצור לקוריאה הצפונית בניסיון לסכם עסקה. ישראל התנתה את הסיוע בהפסקת מכירת הנשק למדינות העוינות לישראל. תחילה סירבו הצפון קוריאנים, אך כשאיימה המשלחת הישראלית להפסיק את השיחות ניאותו הצפון קוריאנים לדרישה, ואף הסכימו לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים. עם זאת, המגעים בין ישראל לקוריאה הצפונית דלפו ופורסמו בתקשורת העולמית אך הופסקו לאחר התנגדות ארצות הברית ו"המוסד" הישראלי.
סביר מאוד להניח כי אם נתניהו ילחץ על טראמפ הבקשה אכן תמצא את דרכה אל שולחנו של קים ואולי תהיה ישראל המדינה המערבית הראשונה שתעשה עסקים בקוריאה הצפונית.
