אורציון הבירה מכירים מגילת רות? מכירים. אז מה דעתכן לכתוב על מגילת נטע? למה לא. ומה עוד כפי שהעירה הבוסית המהוללה שלנו, גלית האחת והיחידה (נטע באמת את האחת והיחידה, אבל תפרגני גם לבוסית שלך, כן סליחה הבוסית לשעבר) שאחרי שעזבת אותנו בלי הנחות בחנוכה המגילה הבאה עלינו לטובה היא נו מה? מגילת אסתר כמובן.
נטע, נשמה שלנו, זה לא יעזור לך. גם אם עזבת בלי לשאול אותנו, הצאצאית שלך לא מרשה. טוב, מה הפלא? זה כבר לא סוד (ציפור קטנה לחשה לנו). כל הזכויות לגיחתה של החסידה הזאטוטה לעולמנו שמורות לאור הבירה, שזכינו שהזאטוטה נושאת בגאון את שם המועדון שלנו בלי הפסקה. אורציון זה אור הבירה נכון? לא לא, אל תדאגי היא כבר לא תיתן לך להיפרד מאיתנו לָנֶצח.
כמו רות שקשרה את גורלה בעמנו, מה לעשות, את קשרת את גורלך במועדון. מה את חושבת כמעט חמש שנים תמימות זה הולך ברגל, נשמה. חמש שנים חיִית ונָשַׁמְתְּ את המועדון, והיית חלק בלתי נפרד מהנוף שלו, נשמה, ואנחנו חיינו ונשמנו אותך לטוב ולמוטב, והיינו חלק בלתי נפרד מהנוף שלך. כן, נשמה. סליחה שכל הזמן אני קוראת ומנדנדת לך נשמה נשמה. לא רק בגלל שאת נשמה, הו ועוד איזו נשמה. כל הזמן, זוכרת? פמפמת לנו נשמה, נשמה. אהובה נשמה, שרה נשמה, נחמי, חנה, סימה מרים אתי, וגם אני הקטנה זכיתי כולן נשמה נשמה. כל אחת מהבנות לא מספיק שהיא צריכה לזכור את השם שלה, שהוספת לה עוד שם ותואר מכובד שכזה, נשמה נשמה. ובכלל איך היא יכלה לשכוח שהיא ...נשמה אחרי התזכורת המכובדת שלך בלי הפוגה? לזכור ולא לשכוח. נשמה.
מגילת ההפתעות מגילת נטע היא מגילת ההפתעות. מקופסת ה
טחינה המיסתורית על הבוקר (תִּראו מה פיספסתי) ל...
חינה, ואיזו גזעית אַת - מיָמָנית לשיכנוזית, מי היה מאמין... ועל כך עוד בהמשך. וּבכך לא די. המשכת להפתיע אותנו. מרַעֲמת תלתלים שחורים, הסמל המסחרי שלך, נשמה, לראש המעופף עם תיבת כובע הפְּלאים על הראש. כן, נשמה. ואיך, יאללה, הֶחְלַפְתְּ זהויות, פרצופים וּדמויות מפורים לפורים. לא ידענו מי אַת נשמה. מה אגיד לכן, ממש בלבלת אותנו.
פורים אחד והנֵה אַת רועת צאן במדבר, כפופת גֵו, כאפיה על הראש וּגלימה לבנה צחורה לגופֵך, מְדַדָה על מקל רועים, מדברת במִבטא ערבי למהדרין... כרטיס ביקור חגיגי שכזה. רק חלפה שנה, והנֵה אַת, עוד לא ניחשתן, זיווג הגון! כולֵך עטורת בריסטול לבן בוהק עם שְלל פסוקי זיווגים מזיווגים שונים. כן, לא גילית לנו, רק את ידעת אז את הסוד - הֶחתן האביר על הסוס הלבן כבר בדרך...
אבל סליחה נשמה, וזה כבר נושא לטיפול
מבקר המדינה. מה עשית לנו? מִרֶגֶב, בובה של שם משפחה, קליל, קליט, ואפילו עובר בשלום את מסלול השיניים המפרך, פיסת אדמה צנועה, ממש, נשמה. בנוייה לתלפיות וּלחקלאות, מתאים כמו כפפה ליד לשם הנצחי נטע שלנו. נטע, רגב, נשמה.
והנה אֶת מי לקחת, עם מי התחתנת, נשמה? עם גז' ז'בסקי. גרמתְּ לנו לשבור את השיניים. אפילו את שיני הרשע מקהים רק בפסח, ואנחנו נשמות טהורות וצחות, צדיקות שכאלה, כל השנה צריכות לשבור את השיניים. לא יכולְתְּ להקל עלינו, אם כבר אשכנזי אז למה לא סגל, קוך, ליכט, אפילו שוורץ או גרינוולד באים בחשבון. אבל גז'ז'בסקי, ככה לשבור לנו את השיניים בלי הפסקה? איפה החמלה? את תצטרכי עוד לממן לנו טיפולי שיניים. גלית, מהר להגיש ללא דיחוי תלונה לנציב תלונות הציבור דרך הבוס המנהל המהולל כבוד הרב ק' שליט"א.
ואסיים בוורט, כמיטב המסורת הפילפולית. אולי, נשמה, בחרת בגז'ז'בסקי בגלל שתי אותיות ז'. את זוכרת נשמה, כל פעם שמישהי שפכה חופן מים, צבע וּשאר מרעין בישין על הרצפה, בעיקר במועדון הקודם הזכור לטוב, איך הגבת? מ-ז-ע-ז-ע (מילה שהצטרפה אחר כבוד לאחותה המנטרה נשמה). מה, היה קשה לך להיפרד ממזעזע, עם שתי אותיות ז, אז קיבלנו בהנְחתה בגז'ז'בסקי.
תם ולא נשלם. כן, טעמנו כמה טעימות עסיסיות. אולם מגילת נטע, נשמה, רַבַּת העלילות, לא נשלמה. עוד רבות ידוּבר בך. הֶמשך יבוא, נשמה.
