האם אבדנו כולנו את שפיות הדעת? כלובים לילדים - כך אומרים אנשי השטן הקטן על השטן הגדול. מכלאות למבוגרים - כך אומר העולם הנאור על השטן הקטן. רק האחים גרים כנראה חוגגים, שכן העולם הפך, כך נראה, להזיה וסיוט מתמשך, בו כבר לא שולט ההגיון הבריא כי אם רק מה שנשמע "נכון" ומדבר אל לבנו לצאת למאבק, תכף ומיד.
ילדים בכלובים, והנה ארה"ב היא כבר התגלמות הנאציזם במאה הנוכחית. קמים להם יהודי ארה"ב כאחד וזועקים "הרי זה גרוע יותר מהנאצים".
איך הם מעזים? בני משפחותיהם נכחדו בשואה, בצורה שיטתית, בעוד הם - כלל יהדות ארה"ב שתקה, לא הייתה מעונינת, לא נקפה אצבע, גם לא עשתה דבר. העולם לא האמין שהיו תנורים חמים, נעימים, עם ריח הלחם הנאפה מתפשט בסביבה, שאותה מאפיה נהדרת, א-לה-האחים-גרים, הייתה פתוחה ללא הפסק, שכן הצורך היה כה גדול, העולם כולו עמד בשקיקה והמתין לאותן ככרות שריחן כה גירה את חושיו.
ועתה, הכותב אומנם לא השווה, לא טען, לא אמר, אפילו לא חשב, אך יהודי ארה"ב את זה בדיוק עשו ועושים בימים אלו ממש, גם את ההשוואה, וכבר יצאו לחלץ את כל אותם "ילדים בכלובים" ממקום כלאם.
אלא שאותם תנאים, אותם "כלובים" נוראיים, לא מזכירים כלל ועיקר את מקלחות הגזים או את אותם תנורים שאכן כבר נשאל האם מי שתכנן ובנה לא תאר, לא ידע. כאן, בארה"ב של המאה ה-21, אותם "ילדים בכלובים" זוכים לתנאים שילדים אמריקנים לרוב לא חולמים עליהם - תנאי קייטנה על חשבון משלם המיסים.
למה דומה הדבר? לטרוריסטים סדיסטים שרצחו ונמצאו אשמים, טרוריסטים עם דם על הידים, חלקם של ילדים שאת גולגולותיהם הם רצצו על סלעים וילדים אחרים שאת גרונותיהם הם שספו בסכינים חדים, כל זאת בעוד הוריהם מסתכלים, בחיים. אותם טרוריסטים יושבים להם ולומדים, תואר ראשון ושני ושלישי, זוכים לעבוד את אלוהיהם כפי הראוי ונדרש, רואים טלוויזיה ואת כל משחקי הכדוררגל (בעוד הם חולמים על היום שבמקום כדור, זה יהיה ראש של ילד או ראש מבוגר, כפי שכבר היה במאורעות תרפ"ט), ואפילו בוחרים מי תהינה הסוהרות הממונות על שלומם והנאותיהם.
חייבים אנו להזהר, שכן כה קל לפול למלכודת של צוף שבמרכזה "ילדים בכלובים". דווקא אנחנו, שמשפחותנו שרדו את השואה, חייבים להלחם בהשוואות לרצח השיטתי, הנאור, המהנה כל כך לפני שמונים שנה. דוקא אנחנו, תושבי ואזרחי מדינת ישראל, חייבים לחשוב שניה לפני שאנחנו יוצאים להפגין נגד "ילדים בכלובים", שכן העולם יודע שאנחנו - אנחנו ולא אחר - כלאנו אוכלוסייה שלמה, תמימה, חסרת ישע ומגן, בגטו פתוח, וכבר מרעיבים אנחנו אותה באופן שיטתי, וצולפים באנשיה (נשים הרות, אחיות רחמניות) להנאתנו.
אכן, מי שצועק "ילדים בכלובים, או גוולט", שיהיה מוכן לצעקה הנוראה יותר, הקורעת את הלב, "מבוגרים במכלאות, אתם - היהודים, הישראלים - הנאצים החדשים! אתם אחראים!"
