ה"מהפכה השיפוטית" לקחה את מבחן החוק, והפכה אותו למבחן בג"ץ. בעקבות אותה מהפכה השאלה איננה אם הפעולה חוקית או לא חוקית, אלא אם בג"ץ יעביר אותה או לא יעביר.
וכך לאורך השנים קם דור של יועצים משפטיים, המנסים לנחש על-פי הרוחות המנשבות ממסדרונות בית המשפט, מה יהיה ראוי בעיניו ומה לא, מה יהיה מידתי ומה לא, וכך הם מכתיבים לממשל איך לפעול ואיך לא לפעול.
בשעה טובה ובמזל טוב פעלה שרת המשפטים באורח נחרץ לאיזון משמעותי בהרכב השופטים בבית המשפט העליון, כך שהרוב הליבראלי המוחלט שהיה שם התערער, אבל מה לעשות, במשרדי הממשלה עדיין יושבים יועצים משפטיים אשר יש להם מבחן אחד בראש, מבחן בג"ץ הישן, אותו מבחן שאבד עליו הכלח.
ואם לא ניזום שינוי גם מלמטה, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? נדרש שינוי בשני הקצוות, הן בהלכי הרוח המכוונים את צמרת המשפט שלנו (מלמעלה) והן ביועצים המשפטיים של המשרדים (מלמטה) כי לחלופין ימשכו היועצים המשפטיים לקשור את ידי הרשות המבצעת והמחוקקת שלא לצורך, ועל-פי מבחנים שאינם רלוונטיים עוד.
ואולי נצליח להכשיר יועצים משפטיים ליבראליים ופרועים, להיות יועצים משפטיים שמרנים ומרוסנים? לדעתי אין סיכוי, ממש אין סיכוי.
