במשך שנים ארוכות הייתה מפא"י, בגלגול הראשון,
מפלגת השלטון ללא עוררין, כשהמערך, בגלגול השני, החרה והחזיק אחריה בידיים לא פחות אמונות. כוחם של שני הגלגולים תש רק עם עליית הליכוד לשלטון, כשהזמן, בינתיים, עושה את שלו. עם הופעת מפלגת העבודה, כגלגול החדש של המערך, נפגע עוד יותר כוחו של מה שנחשב כיום לגלגול השלישי, והוא הולך ונשחק מדי יום ביומו.
אך זה איננו עדיין סוף הסיפור. הגלגול האחרון של מפלגת העבודה הוא, לפי שעה,
המחנה הציוני, המורכב בחלקו ממפלגת העבודה ובחלקו האחר ממפלגת התנועה, בראשות
ציפי לבני. אין זה עוד סוד שהמחנה הזה מפולג בתוכו עוד למן יומו הראשון, כשהפילוג רק הולך ומקצין, עד כדי כך שהצליח ליצור קרע עמוק בקרב אלה הנמנים עם שורותיו.
ללא סיכוי הקרע הזה הותיר אחריו תוצאות עגומות, עד כדי כך שהמחנה הציוני מצוי בימים אלה על סף התפרקות. של ממש. הכל בעטיו של יו"ר המפלגה,
אבי גבאי, שאיננו זוכה לאמון חבריו למפלגה, זולת
שלי יחימוביץ, שתמיכתה בו היא בחזקת משענת קצה רצוץ, באשר מטבע הדברים גבאי לא יוכל כמובן להיבנות ממנה.
וכך מתנהל עתה המחנה הציוני.כמו ספינה ללא רב-חובל. במצב שכזה אין כל תימה שחברי הכנסת הנמנים עם שורותיו לוטשים את עינם לעבר פנים חדשות במראה - ולא רק של מנהיג-מפלגה מלהיב יותר מאבי גבאי, אלא גם לעברן של מפלגות-אחיות, שהאידיאולוגיה שלהן, כמו גם תנופת הביצוע שהן מבטיחות, קרובים לליבם של הח"כים הגלמודים.
כך או אחרת נראה בעליל שהתחזית הצפויה היא קודרת מאוד. כי למחנה הציוני, המפולג ומפורק, אין, מן הסתם, כל סיכוי לאיחוי, ואנשיו יפוצו בסוף לכל עבר.
