לומדים משויץ

שוויץ היא מדינה מעניינת. היא ידועה ביותר בניטרליות שלה, והעם היהודי זוכר היטב עד כמה השוויצרים היו ניטרלים מהלך מלחמת העולם השנייה (למי שיש ספקות בנידון, כדאי לבקר את כל האוצרות שנשדדו מיהודים ומצאו מקום מבטחים בכספות הבנקים השוויצרים). לאחרונה, לאחר שארה"ב לא ויתרה, הבנקים השוויצרים פתחו את ספריהם, והנה התגלו דברים מופלאים. מדינת ישראל, לדוגמה, עם מספר תושבים זהה לזה של שוויץ, יצאה לפעולה, שכן הסתבר שמספר מאזרחיה (מספר צנוע ביותר) מחזיק חשבונות פעילים בשוויץ ובהם מילארדים רבים. נמצאנו למדים שבישראל אנשים עשירים עד מאוד וענווים עוד יותר (הם פשוט לא רוצים לנקר את עיני הסביבה, כך שלטובת הכלל הם מעדיפים את שוויץ על פני ישראל לשכן שם את חסכונותיהם האדירים) ובידם עושר אגדי, עושר שחבל ואסור היה לאפשר למערכת המיסוי לקצץ, לגזור או לגרוע ולו במעט. הנה מספר נתונים על שוויץ, כפי שהוצגו על-ידי הדיפלומט השוויצרי הבכיר ביותר בחוף המערבי של ארה"ב: שטחה של המדינה הוא 1:238 לעומת שטח ארה"ב, האוכלוסייה שלה היא 1:40 לעומת ארה"ב. למעלה מ-1,600 חברות אמריקניות פועלות בשוויץ, המעסיקות למעלה מ-86,000 אנשים, בעוד למעלה מ-500 חברות שוויצריות פועלות בארה"ב, ואלו יצרו למעלה מ-460,000 מקומות עבודה בארה"ב. פעילות השוויצרים בארה"ב היא ביחס הפוך לגודלה או למספר אזרחיה. שוויץ משקיעה במחקר ופיתוח בארה"ב יותר מכל מדינה אחרת: 10.1 מיליארד דולר, אחריה יפן - 7.5 מיליארד דולר, אנגליה - 7 מיליארד דולר, צרפת - 6.6 מיליארד דולר, גרמניה - 6.4 מיליארד דולר, אירלנד - 2.6 מיליארד דולר, הולנד - 2.4 מיליארד דולר וכל שאר המדינות ביחד 10.5 מיליארד דולר. כדאי לעבוד בחברה שוויצרית (לפחות לפי הממוצעים, אך על כך ניתן לענות בצורה מפולפלת "לך לעבוד ותגיד למעסיק שאתה אמור לקבל משכורת גבוהה יותר"). בממוצע, החברות השוויצריות בארה"ב משלמות את המשכורות השנתיות הגבוהות ביותר (103,200 דולר) אחריהן הגרמניות (89,700 דולר), יפניות (81,800 דולר), צרפתיות (78,100 דולר) ואנגליות (77,000 דולר).

מקום פיקטיבי

עד כאן ישראל לא כלולה כלל ועיקר, והדבר הפתיע אותי מאד. הלא היהודים שולטים בעולם - בסחר, בכלכלה, בתקשורת ובכל דבר שרק ניתן להעלות על הדעת, אז איך ייתכן שישראל לא נמצאת בחמישיה הפותחת בכל סטטיסטיקה שהיא? אני מניח שישראל אינה כלולה בסטטיסטיקות המוצגות שכן הארופאים פשוט לא אוהבים אותנו. לדוגמה, כשמונים את מקרי הטרור בעולם, ישראל אינה מופיעה כלל ועיקר, שכן יהודה ושומרון הן מחוץ לתחומי ה"קו הירוק" ושם אין טרור, בירושלים הבירה העולם רובו ככולו לא מכיר בירושלים כבירה, אז ודאי שבמקום פיקטיבי לא יכולים להיות ארועי טרור, ובשאר חלקי הארץ דם יהודי הפקר, שכן היהודים נטע זר בארץ לא להם, ארץ שכבשו והגיע הזמן לפנותם משם. בקיצור, אין טרור בארץ (אלא אם כן הוא טרור יהודי!). אפילו בגבול עזה אין טרור. העזתים התמימים, חסרי האמצעים ושוחרי השלום שולחים עפיפונים, כך שטרור יכול להיות מבוצע אך ורק על-ידי הצלפים היהודים של צבא הכיבוש. אחזור להתמקד בשוויץ ולא לפזול כל הזמן לעבר ישראל - חברות שווצריות בארה"ב משלמות 4.3 מיליארד דולר מיסים בשנה (כמעט כמו קנדה ב-4.2 מיליארד דולר, אך פחות מאנגליה ב-6.5 מיליארד דולר, גרמניה - 8.5 מיליארד דולר ויפן - 12.6 מיליארד דולר). ניחא, כאן אני משוכנע שמדינת ישראל לא תופיע בחמישיה הפותחת. נוכחנו כבר לדעת כמה צנועים הישראלים בנוגע לכספים הנערמים להם בבנקים בשוויץ, ודאי לא היו רוצים להתפאר בתשלום יתר מיסים בארה"ב, כה חבל על כל פרוטה! חייבים לשמור על כל טיפה! כלל הסחר השנתי בין ארה"ב לבין שוויץ בסחורות ושרותים עומד על קצת למעלה מ-110 מיליארד דולר, מתוכם כ-58 מיליארד דולר משוויץ לארה"ב ו-54 מיליארד דולר מארה"ב לשוויץ. כיוון שקיים שוויון כמעט מוחלט בסחר בין שתי המדינות, ניתן להניח ששויץ לא מדאיגה את הנשיא טרמפ כשהוא בוחן את חוסר האיזון כמו זה הקיים בין ארה"ב לבין סין לדוגמא. מסקירה שטחית זאת מסתבר שאסור להתעלם משוויץ, מדינה עם שמונה מיליוני אנשים ששטחה כארבע עשיריות האחוז משטח ארה"ב אך השפעתה ניכרת למרחוק. כך לפחות לפי הסטטיסטיקה. במציאות קל לפטור את שוויץ כאתר תיירותי או כנקודת מעבר בטיסות בינלאומיות. לכן הגדיל הקונסול הכללי החדש של שוויץ שאחת מפעולותיו הראשונות לאחר כניסתו לתפקיד הייתה לפתוח את המעון הרשמי באזור הנקוק פרק לחברי מועדון העתונאים של לוס אנג׳לס.

ביקורת מוצדקת

בארץ התקשורת מוזמנת דרך קבע לארועים. ככלל, הארץ כל כך קטנה והאוירה כה דחוסה ואינטנסיבית, שהעתונאים הזרים והדיפלומטים הזרים שומרים על קשרים הדוקים. בד"כ ניתן למצוא את חברי שתי הקבוצות בארועים אנטי-ישראלים מובהקים, עת מציידים אותם בנשק נגד מדינת ישראל (אותה אנטישמיות עתיקת יומין המחופשת ל"ביקורת מוצדקת על מדינת ישראל וממשלתה"). כאן שומעים הם סטטיסטיקה חיה על הרס 24,000 בתים של ערבים מדי שנה בשנה, שם מציגים להם ילדים ש"מתים" נגד עיניהם ממש עת החיילים צולפים משך 45 דקות (מנקודה שאי-אפשר היה לפגוע גם אם היו רוצים). כאן גז מדמיע ושם הפגנה שלווה ובטוחה. הכל למען הדיפלומטים והעתונאים הזרים בישראל. מחוץ לארץ, ההתייחסות לתקשורת תלויה בדיפלומט הבכיר באותו אזור. בחוף המערבי, מהלך חמש שנות כהונתו של הקונכ"ל הקודם, דיויד סיגל, התקשורת הייתה בראש מעייניה של הקונסוליה, והדבר הורגש בשטח. מהלך השנתיים האחרונות של הקונסול היוצא סם גרנדוורג, קיים נתק כמעט מוחלט, ונוצר הרושם שהתקשורת פשוט לא קיימת עבור קונסולית הוליווד (אפילו לא ידענו שיש כינוי חיבה חדש לקונסוליה!). ההזמנה של הקונכ"ל השווצרי לחברי מועדון העתונאים הפתיעה אותי לטובה. איני זוכר הזמנה דומה בשנים האחרונות מאחד מחברי הסגל הדיפלומטי בלוס אנג׳לס. בלוס אנג׳לס 103 קונסוליות, מתוכן 66 דיפלומטים מקצועיים ו-37 קונסולים-של-כבוד. אלו הראשונים ממונים על-ידי ראשי מדינתם או שר החוץ והם עובדים במשרה מלאה של ממשלתם. אלו האחרונים הם אזרחי ארה"ב ואינם בהכרח מהלאום של המדינה אותה הם מייצגים או משרתים. כלל הקונסולים מקבלים את הסמכתם ממחלקת המדינה של ארה"ב והפניה אליהם היא "מכובדי". מזה שני עשורים שאני חבר במועדון העיתונים, ומסתבר שלפני שנים רבות (שני עשורים או יותר) כן הוזמנו חברי המועדון ארבע פעמים, ובהם גם על-ידי קונסול ישראל! מאז עברו כל כך הרבה שנים, שאני מסופק אם יבואו רבים לקבלת פנים במשכן הקונסול הישראלי. ישראל הפכה למדינה שנואה, מדינה שנאה ויאה וראוי לשנוא, וכל מהלך שיכול להתפרש כ"תמיכה" במדינת הכיבוש אסור בתכלית האיסור. אולי ירצה הקונסול הכללי הנכנס לנסות את ההענות להזמנה דומה לזו של הקונסול הכללי בחוף המערבי הנכנס של שוייץ? יבורכו כל אלו שיגיעו למשכן הקונסוליה או לבית הקונכ"ל - אולי יזכרו בזמן כלשהו בעתיד את אותו ארוע, או אולי את היין או פגישה עם עמית - בעת שישראל פעם נוספת תכבב בחדשות, בעת צרה וצוקה לאזרחיה שם ובעולם? לשוויץ הנטרלית התכנסו ובאו למעלה מחמישים עתונאים, ושם זכינו ליינות משובחים, סרטון הסברה מעולה, מצגת על-ידי הקונכ"ל והזדמנות להפגש עם עמיתים שמזה זמן לא ראינו. טוב ללמוד ממה שאחרים עושים. מדינת ישראל מדינה קטנה ואנשים בה מעט, אך מתנהגים אנחנו כאילו כל העולם חייב לנו משהו, וכאילו כולם רודפים אחרינו, דבר המחייב שנברור עם מי אנחנו רוצים לפתח או לשמור על קשר. חדשות לי: אנחנו זקוקים לעולם יותר ממה שהעולם זקוק לנו, ואין אנו אימפריה-כל-יכולה, כי אם מדינה קטנטונת התלויה בעולם. יש לנו המון מה להציע, אולי כדאי רק שנוסיף קצת ענווה והבנה שעלינו להשקיע בבנית, מיסוד וחיזוק מערכות היחסים עם העולם החיצון, והנה מקום טוב להתחיל בו: התקשורת!