המיצג של הסטודנטית שרה זלטה משנקר, חשף בפעם המי יודע כמה, את קני השמאל הפוסט-ציוני, המתועב, המנותק מלאומיותו, והמנותב להתבוללות נפשית. יש שלב בו הופך המאמין באידיאולוגיה חברתית מוגדרת מיריב אידיאולוגי לשונא בכול נפשו, והופך את משנתו לבסיס למשטמה שנקל לזהות בה את המרכיב הפתולוגי של השנאה העצמית היהודית.
המשנה הרפורמית, הפוסלת את הלאומיות היהודית, שכן זו נוגדת לדעתה את המסר האוניברסאלי של "ממלכת כהנים". זכותה אומנם להסתייג מן הרעיון הציוני, ואולם ההסתייגות איננה חייבת להביא להכפשתו. בעיקר אם נזכור את הנחת היסוד של עידן הנאורות הדוגלת בסובלנות הדדית, חשיבה רציונלית וכיבוד האחר. אבל תדיר נהפך הכל לשנאה משתלחת, נעדרת טיעון תבוני ומעוותת מציאות, כמקובל במקרים של אובדן שיקול רציונאלי וגלישה אל הפן הפתולוגי.
וזה בדיוק מה שחזינו גם הפעם. רוצח ערבי תושב יפו רצח יהודי. הנרצח הוא הרב איתמר בן גל, אב לארבעה. כרגיל המקרה הרגיל בו ערבי רוצח יהודי. אבל הפעם שרה הסטודנטית לא ציירה את הרב בן גל כשהוא מקניט את הרוצח עבד עאדל עאסי, ועל כן קיבל את עונשו מידיו. אלא "התפרצה", "לכלכה", "התבלבלה", והאמינה שהיא נמצאת במקום שפוי, בו לכול תלמיד יש חופש אומנותי.
הצחקת אותי שרה. הרי המרצים בשנקר, אין בהם אומנות באמת. אלה מגזע מיוחד, אינם מסוגלים לקבל כל עמדה אחרת. חופש אומנותי הוא רק למי שחושב כמוהם. את ציירת כרזה עם פרצופו של הרוצח, ומה אמרו לך מורייך: "זו עבודה פוליטית", "זו עבודה שמקוממת אותנו, את פשוט חיה במחשבה פאשיסטית... זו עבודה שמעצבנת אותי".
מדינת חוק את הבנת זאת שרה? איך לא חשבת חביבתי שיעשו לך משפט שדה? בוודאי שעבודתך לא תוערך בכלים אומנותיים, אלא הם "יוציאוה להורג" בשל העזתך לצייר חבל תלייה ליד הרוצח ! הם ישפטו את עולמך, הם יכריזו עליה "עבודה פרובוקטיבית", הם יאמרו עלייך: שאת ואלה שתומכים בך, רק רוצים לדפוק את הערבים, ומי שתובע עונש מוות לרוצחים, הוא פאשיסט...
איך לא הבנת עוד שרה, שטענותייך כאילו לא ציירת סטריאוטיפ ערבי, היינו, מישהו עטוי כאפייה או אחד המנופף בדגל ג'יהדיסטי, אלא ביקשת רק לצייר את רוצחו של בן גל, ירגיזו את המרצים. וכך צעקה עלייך המרצה: "אז במסגרת הלימודית, בנחמדות, אפשר להגיד את הדברים הכי רעים? נראה לך?! הוא (המחבל) בן אדם, זו מדינת חוק, יש פה חוק. את רוצה להיות חברה שלוקחת בן אדם עם חבל ותולה אותו, תגידי, איפה את חיה"?!
את מבינה יש פה חוק! נניח שאת מציירת את גל נרצח על-ידי אשתו... זה היה אחלה, היית מקבלת מעולה. נרצח על-ידי בנו, או אימו, נניח בלהט ויכוח, ושוכחת מהערבי, סבבה. אבל כך מלאך ליבך? להתעסק עם ההם, שאמרו לך: "מה את מחפשת כאן"? ובצדק. המנהלת היא הרי
יולי תמיר. איתה את "מתנצחת"? מה, עם מישהי ממצפן? מה, סטלין היה מרשה לצייר ערבי עם חבל תלייה? על כן ערכו בך לינץ לימודי, ועוד מרצה נבח לעברך: "כול הזמן מבלבלים את השכל, שעות על גבי שעות על איזה פגיעה באיזה יהודי"... הבנת? רצח יהודים בעיניו זה בלבול שכל, פחד אלוקים לעמוד בלילה ליד אדם כזה, אז מה לך ולו?
להצדיק את הסבתא אספר לך משהו. גם הוא "מהמחלקה האומנותית". את בוודאי מתארת לך שכול אומה מכבדת את זכר גיבוריה ומחנכת לאורם, ורואה בהם סמל ומופת. לנו היהודים יש גיבורות נערצות - מדבורה ויעל במקרא ועד לשרה אהרונסון ו
חנה סנש בעת החדשה. אלו הן נשים יפות, שחלמנו עליהן ושוחחנו איתן בדמיוננו. אבל אצלנו הבולשביקים שחטו גם אותן. למשל, מחזה שהוצג כאן ושהיה מיוחצן כדבעי, על הצנחנית חנה סנש שהיא בוגדת ומלשינה. וכך חיסלו לנו במחי קולמוס את המושא להערצה, את הנערה-אישה שתמונתה הייתה מבטת אלינו, ושאת שיריה שרנו. ה"בשורה" הזאת באה מתחת ידו של אחד בשם
מוטי לרנר, שכתב מחזה מהולל על ----- קסטנר, ואשר יש לו אובססיה תורשתית לכך. הסבתא של אמו הסגירה את כל אנשי מחתרת ניל"י בזכרון יעקב לידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה. היא הסגירה את גיבורת ניל"י שרה אהרונסון, שעונתה בידי הטורקים עד ששמה קץ לנפשה ביריית אקדח.
על סיפור גבורתה של שרה אהרונסון גדלו דורות של בני הארץ. אפילו שניל"י זוהתה עם החוגים האזרחיים (ימין) כיבדו את זכרה ומורשתה.
האם לרנר שטיהר את ישראל קסטנר ניסה לכבס את חטאי סבתו? הכפיש את חנה סנש והתכוון לשרה אהרונסון, כדי להצדיק את הסבתא שלו? ואולי הטירוף והתסביכים היפרו את דמיונו המופרע? והוא חיפש אישה גיבורה כדי להשליכה לפח השפה של ההיסטוריה היהודית, ומצא את חנה סנש? מעשי סבתות סימן לנכדים...
כמובן ה"יצירה" הזאת מומנה בכספי ציבור, וכול לרנר יכול לכתוב מה שהוא רוצה. מדוע? כי חופש היצירה וההפקרות בא תמיד מהקולקטיב הרעיוני השמאלי. כך היה המייצג עם תמונת ראש הממשלה
בנימין נתניהו לצד חבל תלייה באקדמיה לאומנות בצלאל, וכך היה מייצג בו קראו אנשי שמאל לסרס
מתנחלים וחיילים, ומפגין ברוטשילד שנשא דגם של גיליוטינה, ותמונת עירום משפילה של שרת המשפטים, ומייצג זיכרון קדוש עם שמות של 60 ההרוגים מעזה, גם אלה שחמאס הודה שהם נמנים על שורותיו.
זהו. כאלה שמכנים סטודנטית, "פאשיסטית", או "תלכי לראש הממשלה ותוודאי שהוא לא ייבחר שוב", אינם מורים, אינם אומנים, הם רק יכולים להיות כאותם גרמנים בני דת משה שפרסמו בעת מלחמת העולם השנייה את זאת". אנו גרמנים יהודים דוחים בשאט נפש את מסע ההכפשה נגד היטלר. ההתאחדות שלנו היא חלוצת האידיאל הגרמני, חלוץ אוהב את המולדת, וקורא לעשרות אלפי יהודים גרמניים לשאת את דגלה של המולדת ולהפיץ את מסר הגרמניות במחשבה ובמעשה. ואנו דוחים את השקרים על מולדתנו הגרמנית ועל ממשלתה"...
